השלווה שהפכה לכאוס - והפיצה שהזמין המחבל רגע לפני כן: תיעודים חדשים מהפיגוע בתל אביב

תיעוד חדש ממצלמת אבטחה ברחוב נחלת בנימין בת"א מציג מקרוב אתפיגוע הדקירה אמש (שלישי) בו נפצעו שני בני אדם באורח בינוני ושניים נוספים קל.

בסרטון נראית קבוצת צעירים יושבים סביב שולחן במקום, כשלפתע המחבל, קאדי עבד אל עזיז, מתחיל לתקוף את אחד היושבים.

דקות ספורות לפני הפיגוע נצפה המחבל מזמין משולשי פיצה בפיצרייה סמוכה.

עד ראייהתיאר כיצד האירוע החל: "בחור בשם זעפרני קיבל דקירה יחסית שטחית בצוואר. כולם ברחו כשהוא צעק 'דקרו אותי'. נשארתי איתו עם היד על הצוואר עד שהגיע החובש".

שלושה לוחמים שהיו בחופשה וירדו מבניין סמוך ירו לעבר אל עזיז, אדם ממוצא מרוקאי ונושא תעודת תושב אמריקנית שהגיע לארץ לפני כמה ימים, ונטרלו אותו. אחד מהלוחמים שהשתתפו בנטרול המחבל היה קצין השריון סרן א', שאיבד את ידו ברצועת עזה: ״יצאתי עם חבריי מהקורס לנחלת בנימין, ובמהלך הבילוי הגיע מחבל וניסה לדקור את אחד מאיתנו. ברגע שהבחנתי באירוע ניסיתי לפגוע במחבל וביצענו אחריו מרדף, אני נפצעתי וכרגע באיכילוב מטופל עם פציעה קלה ביד". עוד הוסיף כי הוא מצפה לחזור כבר היום לקורס המ״פ ו"להמשיך כרגיל״.

"תל אביב מתאוששת מהר"

וכעת, בוקר חדש הפציע בנחלת בנימין, ובתי הקפה המלאים מעידים על נחישות התושבים לחזור לשגרה, להחזיר את החיים למסלולם. “אנחנו כאן כדי להראות שהחיים חזקים מהכול”, אמרה נעמה כהן, תושבת השכונה, שישבה בבית קפה עם חברותיה. “אתמול היה מפחיד מאוד, אבל תל אביב תמיד מתאוששת מהר, וגם אנחנו״.

בזמן שהאווירה בבתי הקפה נראית נינוחה, רבים מהיושבים מודים כי תחושת הביטחון עדיין אינה שלמה. “אנחנו יושבים פה, שותים קפה, אבל בלב זה לא רגוע,” אמר יונתן, צעיר שישב עם לפטופ ועבד מהשטח. “זה מקום שאני יושב בו כל שבוע, אבל היום יש לי עיניים בגב״.

הרחוב השוקק מתמלא בקולות שיחה, צחוק וצפירות של רכבים, אבל גם בצעדים מהוססים של אנשים שעוצרים להתבונן סביבם, דרוכים מתמיד. “אני באה לנחלת בנימין כמעט כל יום,” אמרה שירי, סטודנטית שעברה במקום. “בדרך כלל אני לא חושבת פעמיים, אבל הבוקר הסתכלתי סביבי כמה פעמים יותר מהרגיל.”

בין אם מתוך עקשנות או אומץ, נראה שתושבי תל אביב לא מתכוונים לוותר על חיי השגרה שלהם. בתי הקפה מלאים, הדוכנים עובדים, והרחוב נראה תוסס – אבל מתחת לפני השטח, ברור שכולם מחכים לראות אם תחושת הביטחון תחזור להיות חלק מהנוף המוכר.

“אנחנו נחזור לשגרה, כי אין לנו ברירה אחרת,” סיכם זיו, שעבר במקום עם כלבו. “אבל אני מקווה שמישהו ייקח ברצינות את מה שקרה כאן, ויפעל כדי שלא נחיה בפחד תמידי״.