"אורי את בידיים טובות": השב"כ חושף לראשונה הקלטות מחילוץ חטופים ומסכם שנת מלחמה

שירות הביטחון הכללי מסכם שנה חסרת תקדים במורכבותה, שהתאפיינה בלחימה במספר זירות במקביל - מבצעים מיוחדים ברצועת עזה, פעילות אינטנסיבית בגזרת לבנון, סיכול פיגועים ביו"ש וירושלים, וחשיפת רשת ריגול איראנית נרחבת בתוך ישראל.

מטבע הדברים, השנה החולפת הציבה בפני הארגון אתגרים רבים ומורכבים, כאשר לצד המלחמה בעזה נדרשו בשב"כ להתמודד עם עלייה דרמטית באיומי סייבר ותאי ריגול בזירת הפנים.

דו"ח סיכום השנה - נקודות מרכזיות

• הפעילות בעזה: חקירת למעלה מ-650 עצורים מתוך 2,500 שנתפסו ברצועה, ביניהם כ-40 מפקדים בכירים ו-165 מקורבים להנהגת חמאס. המידע שהתקבל בחקירות הוביל לתקיפת מאות יעדי טרור ותרם משמעותית לתמרון הקרקעי.

• סיכול טרור ביו"ש: מניעת 1,040 פיגועים משמעותיים, כולל 689 פיגועי ירי ו-326 פיגועי מטען. נרשמה ירידה של 40% במספר הפיגועים בהשוואה לשנה הקודמת. בוצעו עשרה מבצעים מיוחדים, בהם פעילות בבית החולים בג'נין ובמחנה הפליטים בטול כרם.

• זירת לבנון: חיסול 25 בכירים ופעילי טרור מארגונים פלסטיניים שונים, כולל חמאס והחזית העממית.

• הגנת העורף: חשיפת 20 חוליות טרור מקרב ערביי ישראל, מתוכן חמש חוליות שתכננו פיגועי מטען או מכוניות תופת. צוות "טקילה" המשותף לשב"כ ולימ"מ הוקפץ 32 פעמים לסיכול פיגועים מיידיים.

• המערכה נגד איראן: נחשפו 13 פרשיות ריגול חמורות והוגשו כתבי אישום נגד 27 ישראלים. נרשמה עלייה של 400% במספר העצורים בחשד לריגול בהשוואה ל-2023.

• לוחמת סייבר: סיכול כ-700 תקיפות סייבר מתוך אלפי ניסיונות, עלייה של פי חמישה בהיקף התקיפות מאז תחילת המלחמה.

• מבצעי חילוץ: השב"כ הוביל שלושה מבצעי חילוץ מוצלחים של חטופים חיים מרצועת עזה, בשיתוף עם הימ"מ וצה"ל.

• אבטחת אירועים: ביצוע מאות מבצעי אבטחה מורכבים, כולל אבטחת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פריז והמשלחת לאירוויזיון במלאמו.

"אורי, את בידיים טובות"

במסגרת פרסום דו"ח סיכום השנה, חשף השב"כ לראשונה את שיחות הקשר הדרמטיות שתועדו בזמן אמת במהלך מבצעי החילוץ המוצלחים של החטופים מרצועת עזה. בין היתר, נחשפה שיחתה של אשת שב"כ עם אורי מגידיש בעת חילוצה.

כמו כן, פורסמו קולות הקשר של לוחמי היחידה בזמן חילוצם של לואיס הר ופרננדו מרמן. התיעוד החריג נחשף לזכר נופלי היחידה במהלך המלחמה.

ברצועת עזה, מתחילת המלחמה טיפל השב"כ בכ-2,500 עצורים, מתוכם למעלה מ-650 הועברו לחקירת השירות. בין העצורים שנתפסו בנקזים נמנים כ-40 מפקדים ופעילים בכירים, כ-165 מקורבים לבכירים, וכ-45 חשודים במעורבות בפשיטה על יישובי העוטף. המידע שהתקבל בחקירות הוביל לתקיפת מאות יעדי טרור ותרם משמעותית להצלחת התמרון הקרקעי.

בגזרת לבנון חוסלו השנה 25 בכירים ופעילי טרור מארגונים פלסטיניים שונים, בהם אנשי חמאס והחזית העממית. במקביל, באיו"ש וירושלים סיכל השב"כ 1,040 פיגועים משמעותיים, מתוכם 689 פיגועי ירי ו-326 פיגועי מטען. נתון זה משקף ירידה של 40% במספר הפיגועים בהשוואה לשנה הקודמת.

בזירת הפנים חשף השב"כ 20 חוליות טרור מקרב ערביי ישראל, כאשר חמש מהן תכננו לבצע פיגועי מטען או פיגועי מכונית תופת. צוות "טקילה" המשותף לשב"כ ולימ"מ, הוקפץ 32 פעמים במהלך השנה לסיכול פיגועים בטווח זמן מיידי.

בתחום הריגול האיראני נרשמה השנה עלייה חדה בהיקף הפעילות העוינת. השב"כ חשף 13 פרשיות ריגול חמורות והגיש כתבי אישום נגד 27 ישראלים. מדובר בעלייה של 400% במספר העצורים בחשד לריגול בהשוואה לשנת 2023.

במקביל, בזירה הטכנולוגית התמודד השב"כ עם עלייה דרמטית בהיקף תקיפות הסייבר - פי חמישה בהשוואה לשנים קודמות. בשיתוף עם צה"ל ומערך הסייבר הלאומי סוכלו כ-700 תקיפות מתוך אלפי ניסיונות של גורמים עוינים.

בתחום האבטחה ביצע השב"כ מאות מבצעים מורכבים באזורי סיכון, כולל אבטחת סמלי שלטון ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה. בין המבצעים המיוחדים בחו"ל בלטו אבטחת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פריז והמשלחת לאירוויזיון במלאמו, שוודיה.