מהשתאות לביקורת: קהילת המודיעין העולמי מסרבת להירגע מפיצוץ הביפרים בחיזבאללה

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז המבצע המודיעיני המתוחכם שביצעה ישראל עם פיצוץ מתואם של אלפי ביפרים אלקטרוניים של חיזבאללה, ובקהילת המודיעין העולמית עדיין סוערות הרוחות. 

במאמר שפורסם ב"פייננשל טיימס" האמריקני נכתב כי בשיחות עם יותר מתריסר בכירים לשעבר ובהווה בשירותי הביטחון של ארבע בעלות הברית המערביות החשובות ביותר של ישראל, כולם הכירו בכך שמדובר בהישג מודיעיני יוצא דופן. עם זאת, רק שלושה אמרו שהיו מאשרים פעולה דומה. ליאון פנטה, ראש ה-CIA לשעבר, אף הגדיר את הפעולה כ"צורה של טרור".

"זה בדיוק סוג המבצע שהרוסים היו עושים," אמר ראש מודיעין לשעבר שביקש להישאר בעילום שם. "אינני חושב שאף שירות מודיעין מערבי אחר היה אפילו שוקל מבצע כזה, שפוצע אלפי אנשים".

כזכור, ב-17 בספטמבר השנה, אירוע חסר תקדים טלטל את לבנון כאשר אלפי ביפרים התפוצצו בו-זמנית, במה שהתברר מאוחר יותר כמבצע ישראלי מתוכנן היטב. המבצע, שזכה לכינוי "מבצע ביפר קודר", הוביל למותם של 37 בני אדם, בהם ארבעה אזרחים ושני ילדים, ולפציעתם של כ-3,000 איש. למחרת, סדרה נוספת של פיצוצים במכשירי קשר ממולכדים גבתה את חייהם של 20 אנשים נוספים ופצעה 450.

על פי גורמים המכירים את המבצע, הפיצוצים נגרמו באמצעות חומר נפץ פלסטי קטן אך רב עוצמה שהוסתר בסוללות הביפרים, ומנגנון הפעלה בלתי נראה לקרני רנטגן שהופעל מרחוק. ישראל הקימה מערך מתוחכם של חברות חזית כדי לספק את המכשירים הממולכדים.

מבצע זה מצטרף לשורה של פעולות דומות של המוסד. ב-1972, מבצעים ישראלים פוצצו טלפון ממולכד ששימש את נציג אש"ף בפריז, מחמוד חמשרי, שאיבד את רגלו ומאוחר יותר מת. ב-1996, הם חזרו על הטריק עם יחיא עיאש, מומחה החבלה של חמאס.

המבצע עורר חששות דחופים בנוגע לסיכון של מבצעי חבלה מחקים. סר אלכס יאנגר, ראש שירות הביון הבריטי MI6 לשעבר, הזהיר כי ההתקפה היא "קריאת השכמה חשובה" לגבי פגיעותן של שרשראות האספקה המערביות.

בפגישה שנערכה לאחרונה בוושינגטון, קבוצת בכירים אמריקאים הביעה דאגה מכך שאם ישראל יכולה למלכד מכשירים אלקטרוניים פשוטים כמו ביפרים, מגוון רחב של טכנולוגיות אזרחיות סיניות - כגון כלי רכב חשמליים, פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, וכמעט כל דבר עם סוללה - יכול גם הוא להפוך לנשק.

המבצע חשף את ההבדלים העמוקים בתפיסת הביטחון בין ישראל למערב. בעוד שבמערב נפגעים אזרחיים בזמן מלחמה נתפסים כבלתי קבילים בעליל, ישראל ממשיכה לראות בחיסולים ממוקדים כלי מרכזי במדיניות הביטחון שלה. ב-17 השנים הראשונות של המאה ה-21 בלבד, ישראל ביצעה יותר מ-2,000 מבצעי חיסול ממוקד, בעוד שארה"ב אישרה פחות מחמישית מכמות זו.

"חישובי הביטחון של ישראל שונים מאלה של המערב," אמר ג'ון ריין, יועץ בכיר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים. "הם חיים בשכונה קשה והתאכזרו מכך. החסד המציל הוא שישראל מודעת לזה. הדאגה היא שנראה כי היא דואגת פחות ופחות."

בעוד שהמבצע הוכיח את יכולותיה המודיעיניות יוצאות הדופן של ישראל, הוא גם עורר שאלות מטרידות לגבי עתיד הלוחמה המודיעינית והשלכותיה האתיות. כפי שציין אחד הבכירים: "אם המדינה שלנו הייתה עומדת בפני איום קיומי דומה לזה של ישראל, מה היינו עושים? התשובה היא שהכל תלוי בתנאים שאיננו יכולים לצפות עד שנגיע אליהם."