אנחנו מטפסים אל פסגת החרמון. בקו המוצבים הישראלי אנחנו מגיעים עד לנקודה הצפונית ביותר בקו הגבול הישראלי. עד לפני יומיים זה היה קו הגבול הבינלאומי. רגל ישראלית לא חצתה אותו, לפחות לא באופן רשמי. עכשיו הדרך שנמשכת מכאן לעומק אזור החיץ הוכשרה. חיילי הכוח של שלדג טיפסו ברגל ובג'יפים אל פסגת ההר. "כיבוש" החרמון הפעם הסתיים מבלי שנורה כדור אחד.
כוחות שלדג התקדמו מכאן עוד קילומטרים אחדים. טלאי השלג הבודדים שנשארו מסמלים את קו הגבול בחרמון. כאן אין גדר גבול, רק חביות שמסמלות את קו אלפא ואת קו החיץ. החיילים הסורים במוצב הסורי הישן נטשו אותו כבר לפני שנים. מה שעבורנו מסמל את "העיניים של המדינה", לא מסמל עבורם דבר. בפסגת ההר יש רק חיילי או"ם ומבריחים שעושים את דרכם בין סוריה ללבנון.
הכוח של שלדג שטיפס לפסגת ההר לא נתקל בחיילים סורים. בפסגת ההר היה רק מבריח לבנוני שעשה את הדרך עם חמורים ריקים מציוד. הוא סיפר לחיילים שהוא מביא את אשתו מבית ג'אן הסורית לכפר שבעא. הוא לא ממש התרגש כשנתפס. הוא נעצר, פרטיו נלקחו והוא המשיך לדרכו. מלבדו יש במקום מוצב של חיילי או"ם שאליו לא התקרבו החיילים.
מנכ"ל אתר החרמון, רפאל נווה, זכה להגיע יחד עם הקצינים הבכירים לפסגה הסורית, או כפי שהוא מכנה אותה: "החרמון החדש". אחרי שבשנה שעברה האתר היה סגור, העובדים המעטים באתר פועלים להכשיר אותו לעונה הקרובה.
עונת הסקי לא תיפתח השנה - הכבלים של הרכבלים נפגעו והמומחים שאמורים להגיע מחו"ל לתקן אותם עוד לא שלחו הצעת מחיר. האתר הוכרז כשטח צבאי סגור עד סוף החודש, וההערכה היא כי הצו יוארך בחודש נוסף. רק לאחריו - אם יתאפשר - ייפתח האתר למבקרים. "זה רק מציונות", אומר נווה. "אנחנו מתקנים ומקווים להכין את האתר. מס רכוש כבר היה כאן, אנחנו צריכים להביא הצעות מחיר לתיקון. נפלו כאן הרבה רקטות. יש כאלו שפגעו בציוד, הכבל נקרע. כל החלונות במשרדי האתר ספגו רסיסים. אם לא היינו נוקטים פעולות מיידיות, כל הכבל היה נופל והיה מאוד קשה לתקן את זה".
אכזבת האלפיניסטים
בפסגת ההר נפרשים בפנינו הנופים של עמק החולה, מתחתינו הרי השוף בלבנון. ביום בהיר אפשר לראות את דמשק, במרחק 70 ק"מ. רק תחילת החרמון נשקפת מהמקום שבו אנחנו עומדים. ישראל מחזיקה ב־7% משטח החרמון, אתר הסקי עצמו מחזיק רק באחוז אחד משטח ההרים. בתחתית האתר עוד פועלים כוחות האלפיניסטים להכין את מפלסות השלג ואת חתולי השלג כחלק מההכנה לחורף שעוד לא ממש הגיע לכאן. בעוד שבוע, לפי התחזית, ייתכן שיירד שלג.
בקרב חיילי יחידת האלפיניסטים אפשר לחוש באכזבה ש"כיבוש" החרמון ניתן ליחידת שלדג. אפשר להבין - מי שב־50 השנים האחרונות היו אחראים על הפעילות המבצעית בשלג, הושארו מחוץ לתמונה המבצעית. האלפיניסטים יודעים שכשהשלג יירד התנאים בהר ישתנו. כוחות לא מיומנים לא ישרדו כאן יום אחד. "אנחנו יודעים להגיע לכל מקום בהר", אומר נווה, "אפשר יהיה לנוע רק בחתולי שלג. יצטרכו גם להתארגן לשהות בפסגת ההר".
האלפיניסטים היא יחידה קטנה ומיומנת מאוד. כעת, כששטח החרמון יותר מאשר הוכפל, ייקח זמן להכשיר חיילים נוספים. לפי ההערכה בצה"ל, המורדים הסורים לא יתקרבו לכאן בחורף. התנאים הקשים לא יאפשרו מכאן חדירה, לפחות לא בלי סיוע של המבריחים, הם היחידים שיודעים להתמצא ולהתנהל בתנאי ההר הגבוה.
מתחת לאפס
בלילה הטמפרטורות יורדות כאן אל מתחת לאפס, והרוחות שמנשבות בהר יוצרות תנאים קשים מאוד גם כשאין שלג. השמש החורפית חמימה ולא משקפת את מה שקורה כאן עם רדת החשיכה. בצה"ל יצטרכו להתכונן לשהות עם ציוד מיוחד. לכולם ברור שכשהשלג יירד - האלפיניסטים ייקחו פיקוד, ומכאן האכזבה שלהם ברורה.
נווה מפנטז על הרחבת האתר. לבנות בשטח הסורי זה חלום באספמיה, אבל להרחיב את מסלולי הסקי לשטח הצבאי שהתרחב - זה חלום שיכול להתגשם. "פעם היתה לי תוכנית לשים מסלולים על הגבול. לעשות הכנה לאתר סקי של שלום, שיוקמו עוד אתרים והמסלולים יתחברו כמו באירופה", הוא אומר בחיוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו