ה"תחרות" שמשרד הביטחון מקיים למציאת פתרון לכטב"מ נכונה - בלבד שתהיה שקופה וגלויה

לאחר 14 חודשי מלחמה רב-זירתית ויותר מ-1,400 אירועי כלי טיס בלתי מאוישים, מרביתם מהזירה הצפונית, אך חלק לא מבוטל גם ממזרח (איראן ועיראק) ומדרום (החות'ים מתימן וחמאס מעזה בראשית המלחמה), ועם מה שנראה הסדרה בזירה הצפונית - תוכל מערכת הביטחון להתפנות לקיים תהליך סדור לבחינת המענה הנכון והאיכותי לצורכי הביטחון בהקשר של איומי הממד האווירי, שאינם איומים תלולי מסלול.

רבות דובר על איום כלי הטיס הבלתי מאוישים והמענה הלא מספק שניתן לו בתחילת המלחמה, בעיקר לכלים הקטנים וקצרי הטווח מזירת לבנון. ככל שהאיומים גדולים וארוכי טווח יותר - כך המענה של חיל האוויר משתפר וההתמודדות מולם בהחלט ראויה. היו לא מעט ניסיונות ומהלכים לאלתר פתרונות ביניים, מעין פלסטר מקומי. אך כאשר נדרשים לגבש מענה רחב וכולל בראייה רב־זירתית לכל גבולות הארץ ועל נכסים קריטיים - נדרשים למענה אחר.

כלי הטיס הבלתי מאוישים פרצו לתודעה הרבה לפני מלחמת חרבות ברזל, ולמען האמת גם לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה בראשית 2022. קדמו לאלה אירועי הלחימה בנגורנו-קרבאך, הלחימה מול דאעש בעיראק ולא מעט אירועי רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים לאורך השנים האחרונות, ששוגרו על ידי חיזבאללה וחמאס.

תחרות היא ראויה - רק אם היא שקופה וגלויה

בחירת מערכת הביטחון לקיים "תחרות" או תצוגת יכולות של מענה ולפתוח את התהליך לתחרות בין החברות היא נכונה וראויה, ובלבד שתתקיים באופן שקוף וגלוי בפני כולם. מדינת ישראל היא מעצמה בתחום ההתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים, ולא מעט חברות קטנות המוכרות ברחבי העולם מספקות פתרונות עם הוכחת יכולת מבצעית (גילוי נאות: אני מכיר ועומד בקשר עם חברות מעין אלו העוסקות בתחום).

לעיתים צריך לחפש את הפתרון מתחת לפנס. לא בהכרח חברות מחו"ל יציגו פתרון אחר או שלא בנמצא על ידי החברות הישראליות, ולעיתים אף נמצא כי פתרונות ייחודיים ומוכחים (והרבה יותר זולים) נמצאים לא בהכרח בידי חברות הדגל הביטחוניות. אני מקווה שמערכת הביטחון תתגלה בגדלותה ותקיים תהליך מקצועי וללא משוא פנים בבואה לבחון ולבחור את הפתרון הנכון לנוכח האתגר, שלא צפוי להיעלם בעתיד הנראה לעין.

בחינה מעין זו ראוי שתתבצע לאחר שגובשה תפיסה מבצעית אל מול האיום, ולאחר שהלקחים משנת המלחמה והצרכים המבצעיים מוגדרים באופן ברור, ואף מפורסמים לחברות המתחרות. רק תהליך כזה יבטיח שקיפות והבנה כי נבחרו הפתרונות הנכונים.

כל פתרון שייבחר נדרש לפעול באופן אינטגרטיבי עם היכולות הקיימות ולעמוד בתנאי סף קשיחים ומוקפדים של פעילות בסביבת הלחימה והפעולה - כפי שחווינו במלחמה האחרונה. צריך גם לדעת לשמור על עדכניות המענה, שכן הצד השני ימשיך לשכלל את יכולותיו וינסה לאתגר את הפתרונות באשר הם. רק מערכת "פתוחה", שתשמר גמישות והתאמה לטכנולוגיה חדשה, לאיומים ולכלים חדשים ותהיה מספיק סתגלנית - תוכיח עצמה כשתידרש במבחן המבצעי.

הכותב הוא תא"ל (מיל'), לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי