"כמו תזמורת מסונכרנת'': מאחורי הקלעים של ההגנה האווירית באילת

במקביל ללחימה בעזה ובלבנון, מנהל צה"ל מערך הגנה אווירי נרחב על העיר אילת וסביבתה בעקבות הירי המתמשך של המליציות האיראניות בתימן ובעיראק. בפעילות לוקחות חלק ספינות סטי"ל של חיל הים בשיתוף פעולה הדוק עם חיל האוויר.

"יש לנו אמצעים שונים לפגיעה במטרות - מטוסים, מסוקים, כיפת ברזל וספינות הטילים של חיל הים", מסביר סרן ד' (25). "אם כולם יירו בו-זמנית, עלול להיווצר בלגאן גדול. לכן התפקיד שלי הוא להעביר את המידע מהיב"א אל היחידות בשטח. כשהמידע מגיע, מחליטים בתקשורת הדדית מי הכוח שיש לו את הכלים הכי טובים למשימה".

רס"ן גיא (32), מפקד ספינת הטילים אח"י חץ שיירטה לאחרונה שני כלי טיס שנעו לכיוון אילת, מוסיף: "גם לחיל האוויר וגם לנו יש יכולות שונות ומשלימות לזיהוי איום. יש תקשורת מאוד טובה וכל צד יודע באופן הכי עמוק איך לתקשר, זה ממש חיבור מאוד טוב".

"המשימה של ספינות שייטת 3 היא להגן על הנכסים האסטרטגיים של ישראל", הוא ממשיך. "מהרגע שהגענו לכאן, הנכס האסטרטגי שלנו היא העיר אילת. אנחנו רוצים למנוע כל פגיעה בעיר ובתושבים כדי שימשיכו בשגרת היום שלהם".

כשנשאל על הרגשתו האישית בעת זיהוי מטרה עוינת, משיב גיא: "התחושה מעורבת. אני תופס כל הזמן את הראש ואומר שאנחנו במציאות מטורפת ממש. יש כאן גורמים בשר ודם ששולחים כלים מסוכנים לעבר המדינה ואני נדהם מזה. כמובן בעת הזיהוי עצמו יש לחץ כי כולנו מוכוונים להגן על העיר".

"הסתערות ברמה של כלב אמסטף"

ד' מתאר את תורת הפעילות: "ברגע שיש גילוי של כלי טיס מסוכן, לא משנה מי גילה אותו, אנחנו עוברים למצב של הסתערות ברמה של כלב אמסטף. כל המערכת נדרכת באגרסיביות רבה. בדרך כלל מתברר בסוף שמדובר במטרה תמימה, יש המון תעבורה באזור. אבל מבחינתנו כל פעם היחס הוא כאל איום פוטנציאלי".

"ברגע שמזהים אירוע", הוא מוסיף, "יש כניסה למוד של נטו מקצוענות. לפני ואחרי האירוע יש המון תחושות, בעיקר תחושת שליחות שנמלאת בשמחה כשהפלנו מטרה".

המציאות המורכבת משפיעה גם על החיים האישיים. "הוקפצתי ישר בשמחת תורה ב-7 באוקטובר ופעלתי עם הכוחות המתמרנים בעזה", מספר גיא. "ברור שהמצב מורכב מבחינת הקשר עם המשפחה, כי אנחנו בהפלגות ארוכות. אבל המשפחה מבינה שזה צו השעה".

ד' דווקא מצא אהבה בתוך הכאוס: "פגשתי את החברה שלי בלחימה עצמה. היא הייתה ביחידה מסוימת באוגדת עזה ואז בגלל מה שקרה באוגדה העבירו את כל היחידה לכאן".

"אני מלא התפעלות מהחוסן של הציבור כולו ושל הלוחמים בסדיר ובמילואים", מסכם גיא. "קראו להם בזלזול דור הטיקטוק, אבל הם יודעים היטב שהאויב רוצה להרוג את כולנו ושאין לנו ארץ אחרת".

"מרגע התחלת הלחימה ברור לכולנו ופשוט שאנחנו כאן כדי להגן על המדינה", מוסיף ד'. "לפני הלחימה אולי היו כל מיני שאלות, אבל כעת לכולנו ברור מה אנחנו עושים כאן".