חיזבאללה הוכה אך לא הוכרע: צריך אסטרטגיה - לא פוליטיקה קטנה

ההצלחות המרשימות של השבועות האחרונים במלחמה בצפון, והאופוריה המוגזמת בדרג המדיני, גרמו לרבים לחשוב שחיזבאללה הוכרע.זאת טעות, כמובן - ארגון הטרור אמנם ספג מכות קשות, אבל לא נשבר. הוא מתקשה מאוד להוציא לפועל את תוכנית המלחמה שלו, אבל מסוגל עדיין להסב לישראל אבדות ונזקים - כפי שלימדה אתמול המתקפה שבה נהרגו שני אזרחים בקריית שמונה.

סביר שחיזבאללה ינסה להעצים את המתקפות האלה ככל שצה"ל יעמיק את הפעילות הקרקעית שלו בדרום לבנון וימשיך במצוד אחר ראשי הארגון והתשתיות שלו גם בביירות ובעומק לבנון. אחוזי היירוט הגבוהים של ההגנה האווירית, יחד עם משמעת מרשימה בעורף, צמצמו מאוד את היקף הנפגעים עד כה, אך לא יוכלו לאפס אותו לחלוטין.

ראוי לזכור זאת גם בהקשר של האירוע הגדול יותר שמתנהל ברקע - המתקפה באיראן, שישראל נדרשת לחשוב בו על המילה שהפכה באחרונה למגונה ונלעגת, "אסטרטגיה", משום שחובה עליה לחשב ולחשוב כמה צעדים קדימה.

הקבינט המדיני־ביטחוני, שיתכנס היום כדי להכריע על אופן ועיתוי התגובה, צריך לקחת בחשבון לא רק שיקולים של הרתעה, אלא גם תגובה איראנית אפשרית שעלולה לגרור אותנו למלחמת התשה, ואת המוכנות בצבא ובעורף למלחמה ממושכת כזאת.

על הקבינט לשקול גם הקשרים בינלאומיים רחבים ובראשם העמדה האמריקנית, שישראל נזקקת לתמיכתה במהלך התקיפה (במעבר אווירי ובמודיעין) ולאחריה (בזירה הדיפלומטית), וכמובן שבסוגיית החימושים שתקבל משנה חשיבות אם ישראל תיקלע למערכה שתחייב אותה להעמיק את פעילותה באיראן.

כוחות אמריקניים גם עלולים להיפגע פיזית אם איראן תחליט להפנות את המיליציות השיעיות בעיראק כנגדם, וסיועם חיוני לישראל גם בהיבטים הגנתיים אל מול תגובה איראנית אפשרית – כפי שהוכח בשתי המתקפות האיראניות.

נסיעתו של גלנט לארה"ב נועדה לתת מענה לעניינים האלה ואחרים. טרפודה, בעוד תעלול פוליטי מיותר ומכוער של רה"מ נתניהו, פגע בביטחון ישראל וביחסים עם וושינגטון. שיחתו של נתניהו עם הנשיא ביידן אינה מעלה או מורידה בעניין הזה, על רקע התיעוב ההדדי בין האישים. התיאום בפועל יתבצע ממילא בין מנגנוני הביטחון של המדינות, וישראל שוב הצטיירה כמי שהפוליטיקה הקטנה שלה גוברת על עניינים לאומיים בעלי חשיבות עליונה ואולי אף קיומית.

הלחימה האינטנסיבית בצפון והתקיפה הצפויה באיראן גוזלות את מרב הקשב מהמערכה שמתלהטת בשבועות האחרונים ומטרידה מאוד את מערכת הביטחון: הטרור הפלשתיני.

נתוני הפיגועים והסיכולים מפחידים ומאמירים, כשברקע חמאס וארגוני הטרור האחרים מפעילים לחץ אדיר להוצאת פיגועים נוספים. הצטרפות ערבים ישראלים למעגל הטרור בפיגועים האחרונים מחייבת לא רק חידוד ערנות של שב"כ והמשטרה, אלא גם קול ברור יותר של הנהגת הציבור הערבי בישראל - שתהיה הראשונה לשלם את המחיר במקרה של הסלמה.

וברקע הדברים, נדחקו לשוליים 101 החטופים בעזה. דיווחים שונים אמנם רמזו על אפשרות לחידוש המו"מ לעסקה, אולם נראה שהעניין עוד רחוק וסבוך, ובעיקר לא נמצא בראש מעייניה של הממשלה. דווקא כעת, כשידה של ישראל על העליונה גם בצפון, באפשרותה ליזום מהלך נרחב בעזה - אולי בשינוי הפרמטרים של העסקה המוצעת ("הכל תמורת הכל") בניסיון להיחלץ מהמבוי הסתום.