"רגיעה בעזה תהיה אחרי ניצחון מוחלט, שאני לא יודע אם יושג בלוח הזמנים כרגע", כך אמר ראש המל"ל צחי הנגבי בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית שהתקיים היום (שני).
"אם תהיה דרישה שצה"ל יצא מעזה וחמאס יחזור לשלוט ברצועה, זה יהיה מאוד קשה. אמר הנגבי. "אחרי רפיח נהיה בסוג של מעבר ממערכה אינטנסיבית לסוג אחר של שלב ג'. אם הסעודים יודעים לבלוע את זה, נוכל להתקדם".
"להיכנע תמיד אפשר. אנחנו מציעים גישה אחרת, כמו שהיתה מול הנאצים ואל-קאעידה. המשמעות של ניצחון מוחלט היא שלא נאפשר לצבא של חמאס לשלוט בעזה. אם יהיו עוד מחבלים נאבק בהם", אמר בתשובה לשאלה לגבי המסר של ראש הממשלה נתניהו בדבר "ניצחון מוחלט".
"לפני 7 באוקטובר היינו על סף סיכומים לנורמליזציה. כולם היו אופטימיים והממשל האמריקני הוביל מהלך שהבנו שיש לו היתכנות. כרגע זה אכן מעוכב", השיב לעיתונאית טל שניידר ששאלה לגבי הנורמליזציה עם סעודיה. "זה עדיין על הפרק ונעשה כל מאמץ שזה ישאר על הפרק כי יש לנו עניין במימוש חזון הנורמליזציה, למרות עזה. אנחנו כן נשיג את היעד הזה, אבל זה אכן מסובך. יש גם דרישות שעולות שנכריז על סיום המלחמה בעזה ונצא מעזה, אך זה לא אפשרי בעת הזו".
במהלך כנס ה-INSS ו-@MisgavINS התייחס ראש המטה לביטחון לאומי, @Tzachi_Hanegbi למצב ברצועת עזה: "אם תהיה דרישה שצה"ל יצא מעזה וחמאס יחזור לשלוט ברצועת עזה, זה יהיה מאוד קשה. רגיעה בעזה תהיה אחרי ניצחון מוחלט. ניצחון מוחלט - לא יודע אם יושג בלוח הזמנים כרגע. אחרי רפיח נהיה בסוג של…
— INSS (@INSS_Hebrew) May 27, 2024
הנגבי הוסיף כי יש לישראל אינטרס להגיע לתום הסכסוך עם הפלשתינים, והדגיש: "הכנסת ברוב של 99 ח"כים קבעה שאנחנו לא מסכימים לתכתיב שכופה על מדינה פלשתינית ללא מו"מ שמגדיר את המשמעויות של התפתחות כזו. יש קונצנזוס שאי אפשר לקבל תכתיב מהסעודים, או מכל גורם אחר, על מדינה פלשתינית בהקשר לנורמליזציה. לא מכיר שיש סיכום בין האמריקאים והסעודים על התנאים לנורמליזציה. לא נקבל תכתיב מסעודיה למדינה פלשתינית".
בנוגע לאסטרטגיה לחמש השנים הקרובות אמר: "החזון הוא להיות מאוד חזקים ומאוד נדיבים כשמדובר בהסכמי שלום אפשריים. עשינו את זה עם מצרים, ויש לנו עם ירדן ועם מרוקו. העסק הוא נורמליזציה. בעניין הזה אנחנו מאוד רוצים לומר כן". כמו כן אמר בנוגע לגבול הצפון והתנאים להרחקת חיזבאללה ממנו אמר כי "נקבע שטווח ירי הנ"ט יהיה עד עשרה קילומטרים".
במהלך דבריו הוא התייחס לצו האחרון של בית הדין הבילנאומי בהאג: "צה"ל לא עוסק בהשמדה של האוכלוסיה הפלשתינית ולכן הצו אינו מונע את הפעולה של צה"ל מול ארבעת גדודי חמאס במרחב רפיח". כמו כן התייחס לתקרית במהלכה בלתי מעורבים נהרגו בשריפה כתוצאה מפעולת צה"ל ברפיח. "התחקיר לא הסתיים".
בתשובה לשאלה מדוע בלתי אפשרי לסיים את הלחימה בתמורה להשבת החטופים ולהגיב במידה של ירי מהרצועה ענה: "אני חושב שההצעות לעסקה שהוגשו על ידי ישראל הן נדיבות, וגם את זה אמר בלינקן".
"החמאס דורש שניכנע. אבל מהצד השני, הזמן לא עובד לטובת החטופים. ישראל מסכימה להברה מחירים. מאמינים שניתן להשיג גם את חילוץ החטופים בחיים וגם את אלה שלא, ולא לוותר כדי שלא נחזור ל-6 באוקטובר. לא יודע אם שוב תהיה לנו לגיטימציה לביצוע הפעולה שאנחנו מבצעים עכשיו. נושא החטופים הוא קדוש".
החוקר יואל גוז'נסקי בכנס ה-INSS ומשגב: "הסעודים לא רוצים הבטחות אלא מסלול בלתי הפיך. הסעודים בעיקר רוצים את האמריקנים, דיבדנדים מהאמריקנים. הם רוצים להצעיד קדימה את חזון 2030 שתקוע. ההתקרבות לארה"ב היא החשובה באמת. אנחנו גם יודעים שחלק מהגזרים שהם מבקשים מאוד בעייתיים. אם מישהו היה שואל את בן סלמאן אם הוא רוצה נורמליזציה עם ישראל, הוא היה אומר לא. החלום הרטוב שלו הוא לשפר את היחסים עם ארה"ב ולקבל הכל בלי נורמליזציה. ארה"ב מתעקשת לא בגלל ישראל אלא בגלל ארה"ב. כדי למכור הסכם עם הסעודים צריך להביא את ישראל".
עמיתת מכון משגב ח"כ לשעבר רות וסרמן אמרה: "אני חושבת שיש פחד פוליטי לדבר לקהל מאוד גבול שחווה קטסטרופה קשה מאוד ב-7 באוקטובר, ולשכנע אותם שיש עם מי לדבר. אני אישית לא חושבת שיש עם מי לדבר, וזה לא קל. אני אומרת את זה בכאב. הסתה, שנאה, חינוך, מסרים אנטי ישראליים". היא ציינה כי להסכם הנורמליזציה יכולים להיות דיבידנדים במאבק מול איראן "שהיא הבעיה האמיתית וכל השאר הם פיונים".
לדברי וסרמן, "אפשר לומר אופק מדיני (בהקשר לפלשתינים) ולהתעקש על פירוז עזה ועל חינוך אחר לחלוטין. כל מי שמדבר על אותם משפחות פלשתיניות, מי יעמוד מול האתגר הזה? צריך תקופה לא מבוטלת של עשור לפחות של הכנה, חינוך, מסרים מחודשים ופירוז - פעילות צבאית רצינית והמשך נוכחות - כדי לסלול את הדרך לאופק מדיני שהוא בכלל בר קיימא. אבל למה לומר את זה?"
נושא הכנס הוא "המשך תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות האזור, לאחר טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל". כזכור, במהלך המלחמה עלו פרסומים על רצון ארה"ב להניע מחדש את המגעים בין ישראל לסעודיה, בין היתר כחלק מעסקה רחבה שתכלול את שחרור החטופים ועצירת המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו