חשש בשרון: "שישה חיילי כיתת כוננות לא יוכלו למנוע ממחבלים לעבור למרכז"

ביישובי קו התפר בשרון הצמודים לטולכרם וקלקיליה חוששים מתרחיש 7 באוקטובר בגלל צמצום משמעותי של כיתות הכוננות.

כיתות הכוננות, שבעבר הכילו עשרות חיילי מילואים, צומצמו עד לשישה חיילים בלבד, לאחר שהוחלט על שחרורם של מרבית אנשי כיתות הכוננות ממילואים. אלי אטון, ראש מועצת לב השרון, מתריע: "בשני יישובי המועצה הסמוכים לגדר המערכת, ניצני עוז ושער אפרים, נותרו שישה מגויסים בלבד. בניצני עוז היתה כיתת כוננות מגויסת של 24 אנשים, וכעת היא מונה רק שישה. בשער אפרים היו 22 וכעת רק שישה. כיתות הכוננות נחתכו בשלושה רבעים. המשמעות היא הורדת כוח הכוננות בשיעור משמעותי. בכוח של שישה אנשים אי אפשר לבצע שמירה היקפית ואי אפשר לאבטח את שער הכניסה ליישובים".

אטון מסביר: "אנחנו יישובים שצמודים לקו התפר, 500 מטרים מטולכרם. אני מחויב לביטחון התושבים שלי - ולא יכול לתת להם את הביטחון הזה. צמצום כיתות הכוננות בתקופה הזו אינו תואם את המציאות".

אטון מזהיר מפני תרחיש 7 באוקטובר גם בקו התפר: "אנחנו רואים לאחרונה פעילות מעבר לגדר של מחבלים שמסתובבים ומצלמים כדי לבדוק את המוכנות, כפי שעשו בעזה לפני 7 באוקטובר. מי שנתן את המענה הראשוני ב־7 באוקטובר היו כיתות הכוננות. אם משאירים אותנו עם כיתות כוננות של שישה אנשים, בהינתן שתהיה פריצה מאסיבית ברור שזה לא ייתן פתרון.

"יישובי קו התפר הם גם קו משנה. אם יהיה תסריט של 7 באוקטובר, וכיום כולם יודעים שזה יכול להיות, היישובים האלה יוכלו למנוע מעבר של מחבלים ורכבים למרכז הארץ. אני מגדיר את לב השרון כ'עוטף טולכרם'. אנחנו חוד החנית, אנחנו אלה שנוכל למנוע את מעבר המחבלים".

יצוין כי לאחר אירועי 7 באוקטובר עובו בצורה משמעותית כיתות הכוננות ביישובים בקו התפר בשרון. חיילי מילואים גויסו לכל יישוב, וכיתות הכוננות הקטנות הפכו לכיתות גדולות של עשרות מילואימניקים. כמו כן, כיתות הכוננות צוידו בנשק ובציוד מתקדם, כמו גם באפודים קרמיים. אלא שכעת הוחלט כאמור על צמצום משמעותי של הכיתות.