יסלחו לי הקצינים שקיבלו אתמול הודעה על קידומם - ברכות לכולם, אבל הטקסט הזה לא יעסוק בהם, וגם לא בכישוריהם או בהתאמתם לתפקיד שאליו הם מונו. אסתפק בכך שכולם קצינים מצוינים, שראויים לקידום, אבל המינוי שלהם כעת בעייתי מיסודו.
מפקד אוגדה 98 במסר חריג לנבחרי הציבור: "אתם חייבים להיות ראויים לנו" || דובר צה"ל
צה"ל כשל ב־7 באוקטובר. כישלון מהדהד, שהשלכותיו הרסניות בכל זירה אפשרית. הוא כשל במודיעין, וכשל בהגנה, וכשל בחשיבה וכשל בתפיסת העולם, והוא בעיקר כשל ביהירות. הוא ידע טוב מכולם על הכל: במקום סימני שאלה הוא דיבר בסימני קריאה.
"יהיה בסדר"
זה היה תהליך ארוך שנים. צה"ל לא היה בו בן יחיד. כמותו נהגו כלל גופי הביטחון, ונהגה גם הממשלה. במשך 15 שנים היא ביקשה לכפות את דעתה על המציאות. במקום להתמודד עם מה שיש, היא שכנעה את עצמה ש"יהיה בסדר" עם מה שאין. כך צומצם הצבא וצומצמו תקציבו ויחידותיו, כך חוזק חמאס בכסף קטארי, כך התעצם חיזבאללה, כך נזנחה תוכנית התקיפה לאיראן, כך הורחב הפטור משירות לחרדים, כך נסדקה הברית האסטרטגית עם הממשל האמריקני ועם יהדות ארה"ב, ועוד ועוד.
"יהיה בסדר", אמרה לעצמה הממשלה כשהמשיכה לקדם את המהפכה המשפטית השערורייתית. "יהיה בסדר", ניחמו את עצמם הקצינים, שגררו רגליים כשהמחאה זלגה לשורות הצבא. אלה ואלה מעלו באמון הציבור: החשבון הוגש בשבת השחורה, ואת מחירו אנחנו משלמים (ונשלם) בריבית קצוצה.
כל מי שאחראי ל"יהיה בסדר" שהוליד את הכשל הזה צריך ללכת הביתה. הממשלה כולה, מראשה ועד אחרון שריה, וכמובן צמרת צה"ל והשב"כ. תפקודם מאז אינו רלוונטי; אין דרך למחוק או לתקן את הכישלון הזה. כדי לשקם את המערכות צריך להתחיל מחדש, וכדי להתחיל מחדש צריך שכל מי שהיה מעורב במה שקרה ייפלט מהמערכת - האזרחית והביטחונית.
התהליך החיוני הזה מתנהל בינתיים בעצלתיים. המלחמה העניקה לכולם תירוץ מצוין לדחיית ההחלטות. המלחמה נגמרה כבר בינואר, ולמרות זאת כמעט כל האחראים עדיין בתפקידם. הם ממשיכים לתרץ זאת במלחמה (שאיננה), ובצורך לחקור את שאירע. אלא שכדי לחקור צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית - החלטה שהממשלה מתחמקת ממנה כמו מאש, מסיבות ברורות.
ה"ניצחון המוחלט"
בינתיים, החל צה"ל בתחקור של האירועים ומה שקדם להם. זה תהליך חיוני - תחקירים והפקת לקחים הם נשמת אפו של גוף מקצועי, שבסיומו יידרשו החלטות מערכתיות ואישיות. סדר הדברים הזה הוא לא רק הגיוני ובריא, אלא גם מתחייב: קודם מבינים מה (ומי) כשל, ואז מחליטים מה הדרך הנכונה לתקן ומי האיש המתאים לעשות זאת.
במינויים אתמול הפך צה"ל את התהליך. האופן שבו הוא נהג, והעובדה שבמינויים נכללו גם קצינים ותפקידים שאין כל דחיפות להחליפם כעת, מעלים ריח חריף של מחטף. זה לא הגון כלפי הרמטכ"ל הבא שיידרש לשקם את צה"ל, וזה לא הוגן כלפי הקצינים שקודמו ומינויים הוכתם.
7 באוקטובר היה הזדמנות לתיקון, שהפכה למפעל של קלקול. את ה"יהיה בסדר" החליף ה"ניצחון המוחלט", שמלמד שכלום לא השתנה. 210 ימים לתוך המלחמה נותרנו עם אותה ממשלה מופקרת וחסרת אחריות ועם אותו מטכ"ל יהיר שהוליכו אותנו יחדיו אל האסון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו