התנאי העיקרי צריך להיות: מתווה שבסיומו השולחן נקי וכל החטופים משוחררים

"אם יכפו על ישראל לבחור בין ארבעה או שישה גדודי חמאס שנשארו ברפיח לבין 12 מדענים שעובדים על דריכת החומר הבקיע של איראן לנשק גרעיני, המלצתי החזקה תהיה להעדיף את חיסול המדענים". אלו דברי מרק דובוביץ', אחד המנתחים שטובת האינטרס הישראלי והאמריקני לנגד עיניו.

כך שהברירה של ישראל איננה כפי שהאמריקנים מציבים את זה לצורכי לוחמה פסיכולוגית מול הציבור הישראלי, בין רפיח לריאד; הברירה היא כפולה - רפיח או הגרעין האיראני. רפיח או מדינה פלשתינית.

מנקודת המבט של הימין הדתי, ההעדפה צריכה להיות ברורה: עתידה של ישראל לא נמצא ברפיח, אלא ביכולת לבלום את ההיערכות של הממשל האמריקני ושל השמאל הישראלי להמשיך הלאה כדי לכפות על ישראל כניסה למשא ומתן על הקמת מדינה פלשתינית. השיקול שהציב סמוטריץ', שאם צה"ל ייבלם בפאתי רפיח ותתבצע עסקה לשחרור חטופים - הוא וחבריו יפרקו את הממשלה, הוא מוטעה ופזיז.

האיום של סמוטריץ' כלפי נתניהו, שלפיו עסקה לשחרור חטופים עכשיו פירושה כניעה משפילה לנאצים והוא יפרק את הממשלה, מתחבר היטב למאבק של השמאל. אם ראש הממשלה נתניהו ישקול כי התנאים שחמאס מציב הם בלתי קבילים ולכן הוא בולם עסקה, מייד יחשידו אותו כי הוא פועל מתוך "שיקולים פוליטיים".

צריך לחזור ולהזכיר, כי ישראל מעולם לא פעלה בזמן מלחמה כשנשיא ארה"ב מקים סביבה חומות של איבה. "עבור הנשיא הכל מסתובב סביב ניצחון בבחירות, והוא מוכן לזרוק את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס. ממשל ביידן כמעט אינו מעניק תמיכה לישראל", קבע הסנאטור לשעבר ריק סנטורום, אחד הקולות השפויים בפוליטיקה האמריקנית.

חרוזים סנטימנטליים

יחסו הציני של ביידן לישראל מזכיר את יחסם של המתיישבים האמריקנים הלבנים לילידים האינדיאנים: כדי לקנות אותם נתנו להם חרוזי זכוכית ומשקה משכר. כדי לקנות את הישראלים זורק ביידן חרוזי זכוכית של סנטימנטליות; חיבוק של ילדה על הידיים בבית הלבן ונאום מחבק עם פרוץ המלחמה.

כפי שהעניין מוצג על ידי הגורמים הבכירים ביותר בצה"ל, ניתן לקבל עסקה לשחרור החטופים שפירושה בעיקר סיום הלחימה. לפי הפרשנות הממסדית, הרמטכ"ל ובכירי צה"ל רואים בשחרור החטופים סיום שלב עיקרי במסגרת תוכנית כוללת להמשך המערכה נגד הטרור באסטרטגיה חדשה ובשיטות אחרות. בקיצור, סיום שלב הלחימה המבצעית העצימה בלב השטח הבנוי של עזה. אבידות חמאס הן ברמה כזאת שאי אפשר לכנות אותן כניעה משפילה. הכניעה היא ללחצים מבית.

אלא שכל השיקולים הצבאיים והמדיניים עוד נראים די רחוקים מביצוע עסקה אמיתית לשחרור החטופים. התנאי העיקרי הוא שנראה מתווה שבסיומו השולחן נקי; שבסוף שלבי השחרור, וזה לא יכול להימשך זמן רב מדי, כל החטופים משוחררים, כולל כל גופות החטופים. שלא יצוצו אחרי ביצוע ההסכם כמה חטופים נוספים.

צה"ל צריך לתת תשובה לגבי רצועות ביטחון שיאפשרו את ביטחון תושבי העוטף. המצרים והאמריקנים ינסו לסבך את ישראל בהענקת פרסים מדיניים למתווכות, מצרים וקטאר, כגון מו"מ על מדינה פלשתינית. ויתורים כאלה נמצאים מעבר לקו האדום של האינטרס הלאומי.