הדילמה הישראלית לאחר המתקפה: ההצלחה מחייבת מחשבה מחודשת

שני מאמצים יצרו את ההישג המשמעותי בסיכול מתקפת האש האיראנית. המאמץ האחד - מיצוי מערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית שנבנתה בשקידה בתעשיות הביטחוניות ובצה"ל בעשורים האחרונים, שאליה הצטרפה יכולת יירוט עילאית של מטוסי קרב. המאמץ השני - שיתוף הפעולה בין צה"ל לבין מפקדת פיקוד המרכז האמריקני, שבהובלתה פעלו יחד בתיאום מבצעי חסר תקדים כוחות צבאיים של כמה מדינות במרחב מבצעי סבוך.

לשני מאמצים אלה קדמה הכנה רבת שנים בפיתוח ובבניין הכוח במערכת הביטחון הישראלית ובתיאום אסטרטגי מבצעי, שהלך והעמיק בשנים האחרונות, בין המטה הכללי של צה"ל לבין מפקדת פיקוד המרכז האמריקנית המופקדת על האזור. על בסיס תשתית זו, ולנוכח הכרזת האיום האיראני, הוכנה בעשרת הימים האחרונים תוכנית משותפת ממוקדת לסיכול המתקפה האיראנית. ההצלחה בהפעלת כלל הכוחות בסנכרון מופתי - רחוקה מלהיות מובנת מאליה.

העליונות שהופגנה במפגש הכוחות מסמנת את קווי המתאר לשדה קרב עתידי רווי טכנולוגיית עילית. אמנם התנגשות בין נחילי כטב"מים וטילי שיוט, לבין כוחות של הגנה אווירית, מתממשת כבר כמעט שנתיים בהיקפים רחבים בלחימה באוקראינה.

החידוש בהתנגשויות האוויריות בלילה שבין שבת לראשון התמצה בתוצאה הכמעט־מושלמת של סיכול המתקפה. יהיו לכך בוודאי השלכות בבחינה מחודשת והפקת לקחים במערכי האש האיראניים. גם בממד האסטרטגי, ההנהגה האיראנית תידרש לבחינת כמה מהנחות היסוד, ובהן ההנחה כי הבידוד המדיני שאליו נקלעה מדינת ישראל מחולל עבור המערכת האיראנית תנאי הזדמנות לתפנית בקידום המלחמה נגד ישראל.

בתנאים אלה שהתהוו עם ההצלחה הישראלית־אמריקנית, גם שאלת תגובת הנגד הישראלית מחייבת חשיבה מחודשת. ההנהגה הישראלית אמנם הכריזה בטרם נפתחה המתקפה על חובתה לתגובה ראויה על אדמת איראן, אלא שההצלחה המרשימה העניקה לישראל מרחב התלבטות גמיש יותר.

לאור המשמעות של השותפות הצבאית שבאה לידי ביטוי בפעולת הקואליציה - מדינת ישראל אינה יכולה להתעלם מציפיות בעלות הברית ביחס לאופי התגובה הישראלית.

מתוך העמדה הזו, ראוי להנהגה הישראלית לשוב ולמקד מחדש את מטרות המלחמה בכלל הזירות. דווקא מתוך גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, ניתן להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן.

התגובה האיראנית חסרת התקדים ביקשה לסמן לישראל קו אדום לפעילותה נגד מפקדים איראניים בסוריה. בהיבט הזה, המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברתם של אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות במדינה, חייבת להימשך ללא רתיעה. שימור המומנטום הזה ייתן מענה למי שחרד שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן ההרתעה.

גם אחרי ההישג המעודד מול איראן, הראוי לכל הערכה, המלחמה שנפתחה ב־7 אוקטובר טרם השיגה את מטרותיה. עדיין, גם בזירת רצועת עזה וגם בזירה הלבנונית ניצבים בפני צה"ל אתגרים מורכבים. בכל זאת ניתן לקוות כי ההצלחה בסיכול המתקפה האיראנית תסמן להמשך המלחמה נקודת תפנית בהבאתה בכל הזירות לסיום נכון באופן הרצוי למדינת ישראל.