המאמר של הרצי הלוי שחזה את האפשרות למחדל 7 באוקטובר

ארבע שנים לפני הטבח הרמטכ"ל סבר כי גם במצב שבו יש אינדיקציות חזקות - אפשר לפספס את התמונה המלאה • וגם: חצי שנה למלחמה ואפשר לומר דבר אחד ודאי – ישראל ללא הישגים אסטרטגיים משמעותיים • הסיבה: נתניהו תגובתי ולא עושה הערכות מצב

הרמטכ"ל הרצי הלוי. צילום: דובר צה"ל

אין דרך מכובסת להגיד זאת, חצי שנה למלחמה הקשה ומדינת ישראל מצויה ללא הישגים אסטרטגיים בשטח. בטח לא ביחס למטרות המלחמה וביחס למאמץ הצבאי הגדול אשר הושקע ברצועה עד דילול הכוחות האחרון.

נתניהו בפתח ישיבת הקבינט: "איראן פועלת נגדנו כבר שנים, נדע להגן על עצמנו"

נכון, האתגר גדול ובכמה זירות במקביל. הוחזרו כמה עשרות חטופים בעסקה הראשונה ובמבצעים צבאיים, וגם הכוחות המתמרנים הביאו הרבה הישגים טקטיים בשטח, אך 133 חטופים עדיין שם, חמאס לא פורק עד הסוף מיכולותיו הצבאיות ועוד פחות מכך מאלו האזרחיות. ימים ספורים לאחר נסיגת כוחות צה"ל מחאן יונס, חמאס כבר חזר לתקן את התשתיות ולהטיל מורא על תושבי הרצועה.

עם תוצאות כאלה בינוניות, שרי הממשלה מתנחמים בייחוס משפחתי. חיסול ילדיו של הנייה. פעולה מבורכת, אבל נו, אגרויסע מציעה. הסיבה המרכזית לכך: נתניהו מנהל את המלחמה בחוסר יצירתיות, דחיינות, ללא חזון ובעיקר ללא השתנות אל מול האילוצים הרבים שצצים לאורך הדרך, תחת עננת חוסר ודאות שמאפיינת מלחמות. נתניהו תגובתי. הוא לא עושה הערכת מצב. הוא מגיב לסיטואציה, לא מוביל אותה.

נתניהו (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בהקשר הזה, נתניהו גילה טפח על התנהלותו כאשר שאל את הרמטכ"ל השבוע בקבינט המורחב: "למה לא הצעת בהתחלה להיכנס גם לדרום הרצועה וגם לצפונה?" (במקביל א.א), משל היה אחרון השרים הלא מעודכנים.

נתניהו הוא זה שאישר את התכניות, את ההתקפה בדירוג. מדוע לא אתגר את בכירי מערכת הביטחון ושאל בזמן אמת את השאלה. למצער, היה יכול לאחר חודשיים לעשות הערכת מצב ולהחליט כי צריך להיכנס במקביל גם לדרום, ולא לבזבז זמן מדיני יקר אותו הוא מתאמץ לקנות מהעולם.

אפשר לשבח את הצבא, הוא לומד, צילום: דובר צה"ל

בעניין הזה דווקא, אפשר לשבח את הצבא. הוא לומד. השבוע נחשפתי לכך שהיו באוגדות המתמרנות קצינים בכירים שכל תפקידם היה להפיק לקחים על האויב והאמל"ח תוך כדי הקרב. מח"ט כפיר הגדיל לעשות וביצע עצורי למידה לכל גדוד בתוך עזה כדי להפנים את השתנות האויב. נתניהו יכול ללמוד ממנו.

2. הרצי הלוי חזה מראש את הבור שאליו הוא נפל

דיו רב כבר נשפך על הכתובות שהיו על הקיר לפני אסון 7 באוקטובר והיד עוד נטויה. אך למרבה הפלא, גם הרמטכ"ל הרצי הלוי, בעת היה מפקד פיקוד דרום, חזה בעצמו את האפשרות לכישלון בהיבט של מנגנון ההתרעה המודיעיני.

ארבע שנים לפני הטבח, בחודש אוקטובר בדיוק, הלוי סבר כי גם במצב שבו יש סימנים מעידים כמו שהיו בלילה שלפני המחדל, הסימים שנדלקו בסלולרי של אנשי חמאס, התזוזות של גורמים בעזה ואינדקציות נוספות, עדיין אפשר לפספס את התמונה האמיתית. את הדברים האלה, כתב הלוי אז במסמך שחיבר כאשר הוביל מטעם הרמטכ"ל לשעבר כוכבי, צוות חשיבה בנושא 'הגנה רב ממדית' בשגרה ובמלחמה.

הלוי בהערכה ב-2020: "אם נדע להתריע בפני התקפה ולהיערך אליה", צילום: אי.אף.פי

המאמר מתאר את העקרונות להגנה משמעותית שצריכה להתייחס לכלל הממדים והלוי כותב: "נדרש היום לנטר את כל הממדים; את המתרחש בים, ביבשה, באוויר ובספקטרום. ניטור כזה לאורך זמן יאפשר להפוך מידע לידע בזכות אלגוריתמיקה מתאימה, הוא יאפשר לזהות חריגות משגרה ולייצר סימנים מעידים שקשה לזהותם אחרת. כשאנו 'נקליט' את מרחב ההגנה, על כל ביט ופיקסל בכל אחד מהממדים, ונזין את ההקלטה הזו למכונה הנכונה, היודעת לזהות אפילו חריגות ושינויים קלים מהשגרה – נדע להתריע בפני התקפה במרחב מסוים ולהיערך אליה"

בדימיון מצמרר מתריע הלוי וכאילו ניבא: "חשיפת האויב באחד הממדים, ללא הסתכלות רב־ממדית, לא בטוח שתספיק כדי להוציא אותנו משגרה, אנחנו נראה רק חלק קטן מהפיל, לא בטוח שנשכיל להבין שזהו פיל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר