חיזבאללה מנסה להרתיע, ישראל טובעת בבוץ האסטרטגי - ותושבי הצפון ממשיכים להיוותר מאחור

נזק עצום שהיקפו רחוק מלהיחשף: מטח הרקטות החריג שנורה אתמול בבוקר לקריית שמונה, ומותו של האזרח זאהר בשארה, העלו לרגע לכותרות את המציאות הקשוחה בצפון. שישה חודשים לתוך המלחמה ישראל רושמת הישגים טקטיים מרשימים מול חיזבאללה, אבל מצויה בתסבוכת אסטרטגית שלא מסתמן לה פתרון.

הפגיעה הקשה בקריית שמונה, שגם גרמה נזק כבד למבנים ולרכוש, היתה תוצאה של מטח מרוכז של כמה עשרות רקטות, שבהן שולבו גם רקטות עתירות משקל. חיזבאללה ירה בחודשים האחרונים מאות רקטות כאלה מסוגים שונים. מדובר בנשק סטטיסטי, מעין חבית מעופפת שבתוכה חומר נפץ, שנועד במקור לנפץ את המיגון בבסיסי צה"ל, ושמשמש כיום גם כדי להעצים את הפגיעה ביישובים האזרחיים.

חצי שנה לתוך המלחמה, ורצועת הביטחון מתקיימת בגליל, שמפונה מתושביו. לאיש בישראל אין פתרון יסודי לבעיה

הנזק שנגרם לאזרחים בצפון הוא עצום, והיקפו רחוק מלהיחשף. יש לו ארבעה רבדים. הראשון - נזק פיזי לאנשים: עד כה יש בצפון 20 הרוגים, אזרחים וחיילים. השני - נזק פיזי לבתים, למבנים ולמפעלים. השלישי - נזק ישיר ועקיף לחקלאות. והרביעי - נזק לאזרחים שפונו מבתיהם ונפגעו בכל דרך אפשרית: בתעסוקה, בלימודים, בבריאות הנפש ובהתפרקות הקהילות העירוניות והכפריות.

הממשלה גוררת רגליים מסיוע לתושבי הצפון

ממשלת ישראל, מסיבותיה, בוחרת להפנות עורף לצפון ולתושביו. אפשר לספור על יד אחת את מספר השרים שביקרו בצפון. חלקם מסרבים לענות לטלפונים של ראשי יישובים ומועצות. מנהלה ייעודית - דמוית מנהלת תקומה שמטפלת בנגב המערבי - לא הוקמה, והטיפול בבעיות השונות נחלק בין כמה משרדים, ולעיתים קרובות נופל בין הכיסאות.

התוצאה היא חוסר אמון גובר של התושבים בממשלה. כל מפונה מהצפון שתפגשו ישאל אתכם קודם כל מתי הוא חוזר הביתה, ואם יש לו ילדים - היכן לרשום אותם לשנת הלימודים הבאה. סביר שרבים יבחרו להמשיך במקום המגורים הנוכחי שלהם, מה שאומר שהם יחזרו לצפון (אם יחזרו) רק בקיץ 2025. המשמעות היא שחבל הארץ הזה, שגם כך היה נחות במשאבים וביחס, ייפגע קשות, ויידרשו עשרות שנים לשקמו.

הדרך לשיקום, לצד יחס הוגן יותר מהממשלה, היא בהרחקת האיום של חיזבאללה מהגבול. צה"ל רושם בתחום הזה הישגים רבים, שחלקם הגדול נסתר מהעין. הוא שולל מחיזבאללה יכולות, הורס תשתיות והורג פעילים - גם של ארגונים אחרים: שבעה פעילים של ארגון "ג'מעא אסלאמיה" שחוסלו שלשום בלילה היו העילה לירי אתמול בבוקר לקריית שמונה.

באמצעות הירי הזה מנסה חיזבאללה לייצר משוואות הרתעה מול צה"ל. בשבוע שעבר הוא ניסה לייצר משוואה דומה כששיגר עשרות רקטות לעבר רמת הגולן, בתגובה לתקיפה של חיל האוויר בבעלבק. בשונה מבעבר, צה"ל לא נפל למלכודת: הוא העצים את תקיפות התגובה שלו, וחיזבאללה (אחרי שניסה פעם נוספת) חיפש דרכים אחרות להרתיע את ישראל.

דווקא הניצחונות הטקטיים־אופרטיביים האלה של ישראל מעידים על הכישלון האסטרטגי העמוק שלה. תפיסת הביטחון של ישראל קובעת שצריך להעביר את הלחימה מהר ככל הניתן לשטח האויב. חצי שנה לתוך המלחמה, ורצועת הביטחון מתקיימת בגליל, שמפונה מתושביו. לאיש בישראל אין פתרון יסודי לבעיה, פרט להסכם (שחיזבאללה לא יקיים אותו) או למלחמה (ששני הצדדים לא רוצים בה).

כדי להיערך למלחמה, וגם כדי להרתיע מפניה, צה"ל האיץ את ההכנות שלו. אתמול הסתיימה השתלמות לקצונה הבכירה, שבה הוצגו התוכניות למלחמה ולקחי המערכה בעזה. חלקם רלוונטיים גם לצפון, וחלקם לא. בין הגזרות יש שוני גדול בטופוגרפיה, בטווחים ובאופי הלחימה של האויב. ועדיין, טוב לדעת שיש לפחות גוף אחד בישראל שלומד תוך כדי לחימה, במטרה להשתפר ולהתכונן לבאות.