הפיגוע בבנימין: הקונספציות של ישראל לא מעניינות את המחבלים

במשך חודשים מערכת הביטחון מנהלת מערכת דו כיוונית ביהודה ושומרון. מחד, בצפון השומרון מנוהלת לחימה של ממש, בדגש על מחנות הפליטים ג'נין ונור א-שמס, אך מנגד בכל יתר השטח מנסים איכשהו הכוחות לשמור על שגרה מסויימת, תחת הכותרת "לא לדרדר את השטח לזירה שלישית". מסיבה זו גם הרמדאן הוגדר כתקופת מתיחות נפיצה. אך את המחבלים הקונספציות של ישראל פחות מעניינות. הם במלחמה על מלא מלא.

כבר שנתיים שאנו משקרים לעצמנו ביודעין. בהתחלה קראנו לפיגועים הקשים במרץ 2023 גל טרור ולא יצאנו לקרב מתמשך נגד הטרור בכל הכוח, לאחר מכן, כשג'נין הפכה למוקד קרבות ופיצוצי מטענים יצא צה"ל למבצע אחד אך לא סיים את העבודה. בזמן שהמחבלים נערכו לקרב, למשל בנור א-שמס, שכלל לא הייתה יעד מבוצר בתחילת הדרך, אנחנו סיפרנו סיפורים על מחבלים בודדים.
גם כעת השקרים שלנו, לעצמנו, נמשכים, מכיוון שאנחנו לא רוצים להודות באמת, במציאות שמתרחשת מול עינינו. צה"ל מנהל כל אירוע בנפרד, לעיתים בהצלחה ולעיתים לא, ומתעלם מהתמונה המלאה על מנת שלא לעשות את הפעולות הנדרשות למיגורה.

גם כעת השקרים שלנו לעצמנו, נמשכים, מכיוון שאנחנו לא רוצים להודות באמת, במציאות שמתרחשת מול עינינו. צה"ל מנהל כל אירוע בנפרד ומתעלם מהתמונה המלאה 

מחבל מתאבד נתפס רגע לפני שיצא לדרכו ביום חמישי האחרון במחנה פליטים בסמוך ליריחו. לא חמוש עם רובה, לא מטען צינור, מחבל מתאבד. כמו באינתיפאדה השנייה. כמעט במקביל התרחש פיגוע מטען קשה לעבר אוטובוס בצומת הטי במזרח גוש עציון. במקום שבו היו עד לא מזמן זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, שלא טופלו כראוי, יודה מטען. אירוע כמעט חסר תקדים גם במושגים של האינתיפאדה ההיא. בלילה פוצצה מכונית תופת על דחפור צבאי בצפון השומרון, אירוע שנבלע בשל הפיגוע בבנימין.

המלחמה הלא מדוברת

גם הפיגוע שהתרחש בצומת הפרסה הבוקר (שישי) הוא אירוע חסר תקדים. אומנם, פיגועי ירי היו לא מעט, אך לא מדובר בפיגוע סטנדרטי. מחבל חמוש היטב ביצע ירי לעבר מיניבוס ולאחר מכן המתין לכוחות הביטחון ופתח לעברם באש. במשך ארבע שעות הוא ניהל ירי מתוך מחסות והצליח לעשות בית ספר לצה"ל הגדול והחזק. מעליו היו מעודדים, תושבי הכפרים מסביב שהריעו וצהלו כששמעו את קולות הירי שלו. אלו שמכונים בלתי מעורבים, מעודדים טרור תוך כדי קרב קשה.

אנו במלחמה ביהודה ושומרון. כוחות הביטחון לא מרגישים בנוח להגדיר אותה כך ולכן לא מבצעים את הפעולות הנדרשות על מנת להכריע אותו. אין זה אומר שהכוחות אינם עובדים בשטח, להפך. ברמדאן הנוכחי ביצעו היקף פעולות כמעט בלתי נתפס ככל שמדובר בתקופה זו של השנה. אך כל עוד לא מבינים את גודל האירוע, לא ניתן להשלים את המלאכה.

היעד של צה"ל בחודשים האחרונים הוא לא חיסול הטרור ביהודה ושומרון, אלא בעיקר החזרת חופש הפעולה. הבעיה היא שהצד השני לא מתעניין בהגדרות הישראליות. האויב הערבי מבצע פעולות שאותן לא העז לעשות שנים רבות, ובמקום לנצח אותו אנו מנהלים קרב בלימה בלבד.
אחד המח"טים ביקש עם פרוץ המלחמה להעביר טנקים לשטח ונענה בשלילה, בין היתר מתוך תפיסה שהדבר ישרה תחושה של פחד ביהודה ושומרון. ובכן, הגיע הזמן שגם ערביי יו"ש וגם הישראלים בה יבינו מהי המציאות, מה האויב שלנו מעוניין לעשות, ומה צריך לעשות כדי למגר את הטרור.

הפעם האחרונה שמסוק קרב פעל ביו"ש, שלא בתוך מחנה הפליטים ג'נין, היה באינתיפאדה השנייה. כעת, גם את הגבול הזה חצינו. השאלה מתי נבין שעלינו לחצות את יתר הגבולות המדומיינים, שנובעים מהקונספציה השגויה שלנו, כדי לנצח את הקרב באופן מוחלט. האויב כבר במלחמה, הגיע הזמן שגם אנחנו נצטרף למערכה.