"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בורחים מעצמנו: אנחנו הפתרון ליום שאחרי

אנחנו מתחמקים מלומר את שכבר ברור לרבים במערכת • לא חמאס ולא הרשות ולא פת"ח ואפילו לא קטאר הם הפתרון

,עודכן
0השמעה

תיעוד מהכנסת ציוד הומניטרי לבית החולים // דובר צה"ל

ב"שביל הבריחה" שסללנו לעצמנו כאן בחודשים האחרונים אנחנו חושבים עקום במקום ישר ומרמים את עצמנו - לפעמים מעט ולפעמים הרבה. ב"שביל הבריחה" הזה יש יותר מדי מציאות מדומיינת ופחות מדי מציאות כהווייתה שאותה יש להציג לעצמנו ולעולם, מבלי להתנצל ולגמגם.

אנו מתחמקים מלומר את שכבר ברור לרבים במערכת: ביום שאחרי לא חמאס ולא רשות פלשתינית ישנה או "מחודשת" (ש־82% מתושביה תומכים בחמאס ובטבח), וגם לא פת"ח ששב לטרור (80 אירועי טרור מתועדים עד כה, ורק השבוע נעצרו כמה קציני רש"פ בחשד להפעלת מחרטות נשק), ואפילו לא קטאר, המדינה־האם של האחים המוסלמים - איש מאלה איננו הפתרון. איש מהם או מדומיהם לא יעשה עבורנו את העבודה בעזה כפי שאנו יודעים וצריכים לעשות אותה.

82% מתושבי הרשות תומכים בחמאס ובטבח, אבו מאזן,צילום: רויטרס

התוכנית הטובה ביותר ליום שאחרי - הגיע הזמן לאזור אומץ ולומר בפה מלא - היא אנחנו, מדינת ישראל, עם צה"ל בשטח ועם מנהל אזרחי שיפעל ברצועה. כל דבר אחר יהיה זמני וקצר מועד במקרה הטוב, או במקרה הגרוע - תעתוע והונאה, כבר מראשיתו; מתכון לפריחה מחודשת, מוקדמת או מאוחרת, של הטרור העזתי.

גם הדשדוש מול רפיח ופילדלפי הוא חלק מאותה תרמית עצמית. ככל שהמבצע יידחה, עלותו בחיי חיילינו תהיה גבוהה יותר. חמאס אינו שוקט על שמריו ומתכונן לקרב חייו. הדחייה אף מרחיקה עסקת חטופים. חמאס מהתל בנו כדי להרוויח זמן, ובכל פעם שנדמה לו שפעולת רפיח בפתח הוא מתגמש מעט, ממתין כמה ימים ושוב מקשיח את עמדותיו. כך הוא מאריך עוד ועוד את ההפוגה הבלתי פורמלית - הפוגה חינם, ללא תמורה. כאשר ההפוגה הפורמלית תגיע, במקרה של עסקה, זה יהיה מבחינתו "מבצע 1+1".

והנה עוד תחנה ב"שביל הבריחה": נתניהו אמנם מדייק כאשר הוא אומר שהעם תומך במדיניות שלו: רוב גדול (63%) מתנגד כיום למדינה פלשתינית. רוב גדול אף יותר רואה ברש"פ מחודשת בלוף. רוב דומה מתנגד ל"עסקת חטופים מופקרת" ולשלטון פת"ח ברצועה, ובכל זאת נתניהו אומר לנו רק חצי אמת. כי הסיוע ההומניטרי לעזה - עוד אבן יסוד במדיניות שלו שארה"ב כופה עליו ועלינו בתמורה ל"חבל מדיני" - מאריך אף הוא את המלחמה ולא מקצר אותה. הסיוע דוחה ולא מקרב את שחרור החטופים. האובססיה האמריקנית בעניין הסיוע מעניקה לחמאס עוד ועוד חמצן ולגיטימציה למשוך את המלחמה ואת העסקה ומאפשרת לו להמשיך ולהוציא לנו ולמשפחות החטופים את הנשמה.

רק חצי אמת, רה"מ נתניהו,צילום: צילום מסך

אפילו הטרמינולוגיה הביידנית, "בלתי מעורבים", שישראל אימצה - שייכת למחלקת ההונאה העצמית. יש, מן הסתם, גם מעט בלתי מעורבים בטרור, אבל רבים מאוד - כך עולה מתיעוד, צילומים, מסמכים, אמל"ח ופתחי מנהרות וסליקים ברבבות בתים פרטיים, מוסדות חינוך, בתי חולים ועוד - מעידים שמאות אלפים היו מעורבים בטרור; שההמון שפשט על העוטף ביום הטבח והשלים את המלאכה שבה החלו הפלשתינאצים מחמאס ייצג מעגלים רחבים פי כמה. גם את זאת יש להניח עתה על השולחן, מול ביידן, ללא חשש ומורא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר