בכירים במערכת הביטחון מודאגים מאוד לנוכח המתיחות הגוברת בין ממשל ביידן לממשלת ישראל בימים האחרונים, ומוטרדים מהאפשרות שארה"ב תאט את משלוחי הנשק, גם אם לא תאמר זאת במפורש.
לפי גורמים המעורים בפרטים, נכון לעכשיו, מאז 7 באוקטובר אין האטה במשלוחי הנשק, אך בימים האחרונים גובר החשש לאספקתם לנוכח חילופי הדברים הקשים בין בכירי ממשל ביידן לרה"מ בנימין נתניהו. לפי הגורמים, ארה"ב יכולה לשדר, כביכול, עסקים כרגיל, אך בפועל להאט את המשלוחים באמצעות הערמת קשיים ביורוקרטיים רבים, מבלי לומר במפורש שזו ההנחיה לדרגי העבודה.
מתחילת המלחמה, הגיעו לארץ יותר מ-300 מטוסים וכ-50 אוניות עם אמצעי לחימה וציוד צבאי, שהכילו כ-35 אלף טונות של מערכות נשק, פצצות, אמצעי לחימה, ועוד. חלק קטן מהמשלוחים הגיעו מכמה מדינות בעולם, אך הספקית העיקרית היתה ונותרה ארה"ב. משלוחי הנשק והתמיכה הברורה של ארה"ב בישראל אפשרו לצה"ל להילחם במשך חמשת החודשים האחרונים בעזה, תוך שמירת מוכנות למלחמה בצפון.
"נתניהו איבד את דרכו"
הדאגה במערכת הביטחון בנושא גוברת בימים האחרונים לנוכח מה שמסתמן כשינוי מדיניות בבית הלבן, שמנסה לייצר הפרדה בין מדינת ישראל ואזרחיה לבין ממשלת נתניהו. כזכור, בשבוע שעבר אמר מנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר כי נתניהו "איבד את דרכו והכניס את עצמו לקואליציה עם אנשי ימין קיצוני כמו בצלאל סמוטריץ' ובן גביר", וקרא לקיים בחירות בישראל. שומר קיבל גיבוי מביידן, שאמר שהוא "נשא נאום טוב".
נתניהו הגיב בתקשורת האמריקנית ואתמול הבהיר בישיבת הממשלה כי "בקהילה הבינלאומית יש מי שמנסים לעצור את המלחמה עכשיו, לפני השגת כל יעדיה. הם עושים זאת על ידי מאמץ להביא לבחירות עכשיו, בעיצומה של המלחמה".
בעקיצה לא מאוד מרומזת לארה"ב הוסיף: "לידידינו בקהילה הבינלאומית אני אומר - הזיכרון שלכם כל כך קצר? כל כך מהר שכחתם את 7 באוקטובר, את הטבח הנורא ביותר שבוצע נגד יהודים מאז השואה?"
המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב כמה סוגיות, אך לפי גורמים הבקיאים בנושא, הסיבה העיקרית להחרפת הטונים היא חוסר אמון מוחלט בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו. הצדדים חלוקים בין היתר בסוגיית האספקה ההומניטרית לרצועה. מסיבות פנימיות, בשנת בחירות, הממשל הדמוקרטי דרש כבר תקופה ארוכה להרחיב את הסיוע, אך נתקל בהתנגדות. בממשל יש גם מי שסבורים שממשלת ישראל לא קיימה את הבטחותיה בנושא.
נקודת המפנה: אירוע המשאיות
ישראל ניסתה לעמוד על שלה, יש שיטענו שלא מספיק, אך נקודת המפנה בגישתה הגיעה לפני כשבועיים. דובר צה"ל הפיץ אז סרטון כדי להפריך את טענות הפלשתינים בנוגע לטבח בעזתים שחיפשו מזון, כשבפועל הם נדרסו ונרמסו בהתנפלות על משאיות אספקה. הסרטון הפריך את הטענה שחיילי צה"ל ירו לעבר העזתים, אך בעולם היו מי שטענו כי מדובר בהוכחה למצב ההומניטרי הקשה ברצועה.
אותו אירוע גרם לאמריקנים לעקוף בפועל את ישראל ולהודיע על מבצעי הצנחה והנחתה מהים של אספקה הומניטרית. עמדת ארה"ב גרמה לישראל להיכנע בפועל לתכתיביה: לאפשר בניית רציף בחופי הרצועה (דבר שמהווה הישג לחמאס שדרש בעבר נמל לרצועה), ולהתיר למדינות במזרח התיכון ומחוצה לו להכניס טונות רבות של אספקה משלהן. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, התייחס לכך בימים האחרונים כשאמר כי בכוונת ישראל "להציף את הרצועה באספקה".
למרות דברי נתניהו, בישראל מבינים שחייבים לשמר את תמיכת ארה"ב, ולא ניתן להמשיך בלחימה בעזה ולהיערך ללחימה בצפון ללא משלוחי הנשק. לפיכך ישראל תשתף פעולה עם המהלך, ותאבטח את כלי השיט המגיעים לרצועה ואת הקמת הרציף. ואולם כשהאמריקנים, הירדנים, האמירותים וגורמים אחרים מכניסים אספקה לעזה, ומתערבים במתרחש בה - מדובר ב"בינאום הסכסוך", דבר שישראל ניסתה למנוע.
חשוב לציין כי ישראל לא רק תלויה באספקת משלוחי הנשק של ארה"ב, אלא גם בתמיכתה באו"ם באמצעות הטלת וטו במועצת הביטחון, ובהפעלת לחץ על קטאר ועל מצרים כדי שאלה ילחצו בתורן על חמאס לטובת עסקת חטופים.
החזית הצפונית
בה בעת, ישראל תולה תקוות גם בשליח האמריקני עמוס הוכשטיין, שמנסה להביא להסדר מרוכך של החלטה 1701 של האו"ם בגזרת הצפון - הסכם שירחיק את חיזבאללה מהגבול ויאפשר אולי להחזיר את התושבים לבתיהם ללא מלחמה. עם זאת, בישראל יש מי שסבורים שלא ניתן יהיה להסתפק בהחלטה 1701, שכן לאחר חודשים רבים תושבי הצפון לא יסכימו להיתלות בערבות בינלאומית, וידרשו את הרחקת האיום בכוח הזרוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו