"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בלי פריבילגיות: הצבא נדרש להיות אקטיבי - אל"מ א' היה צריך להיות מודח

א', קצין המודיעין של פיקוד הדרום, ניהל רומן עם קצינה שהיתה תחת פיקודו, לקח אחריות על מעשיו - והודיע כי יפרוש • יש קצינים, והוא אחד מהם, שאין להם פריבילגיה לפרוש מיוזמתם, צה"ל חייב להדיח אותם • זאת כחלק מתהליך ההבראה החיוני שלו מהתחלואים שעמדו ברקע הכישלון הנורא שהוביל למלחמה • למרבה הצער, הצבא נוהג הפוך

,עודכן
0השמעה
פיקוד דרום, צילום: דודו גרינשפן

אתהסערה היומית מבית היוצר של צה"לסיפק אתמול (חמישי) אל"מ א', קצין המודיעין של פיקוד הדרום, בעקבות רומן שניהל עם קצינה שהיתה תחת פיקודו. הוא לקח אחריות על מעשיו, והודיע כי יפרוש מתפקידו לאלתר.

המבקר אנגלמן מפרסם את נושאי ביקורת המלחמה: "נבחן את האחריות האישית של כל הדרגים" (27.12.23) // משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור

א' הוא הראשון מבין בכירי צה"ל שהיו אחראיים במישרין לכשל של 7 באוקטובר שעוזב את תפקידו. מאכזב לגלות שהוא עשה זאת ביוזמתו: זה היה מאכזב גם לולא המלחמה - צה"ל בוגר דיו כדי לשלוח בעצמו קצינים שסרחו הביתה, בוודאי כשמדובר על חריגה מפקודות, אבל זה מאכזב שבעתיים כשנזכרים במה שמונח על כתפיו של הקצין.

יש קצינים, ו־א' הוא אחד מהם, שאין להם פריבילגיה לפרוש מיוזמתם. צה"ל חייב להדיח אותם, כחלק מתהליך ההבראה החיוני שלו מהתחלואים שעמדו ברקע הכישלון הנורא שהוביל למלחמה. למרבה הצער, הצבא נוהג הפוך: הוא ממשיך להתנהל כרגיל, ומאפשר למי שסרחו להמשיך בתפקידם כאילו לא אירע דבר. חלקם משוכנעים שתפקודם כעת יהיה תיקון של חלקם בכישלון; אחרים מאמינים שהצטיינות כעת תמרק אותו כליל ותאפשר להם להמשיך בשירות.

אל"מ ג' שהודח מתפקידו בחיל האוויר (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

מי שאפשר את התקלה בפרישתו - שותף למחדל

מדובר בליקוי מאורות, לא פחות. א' הוא דוגמה מייצגת: לפני זמן מה הוא פנה למפקדיו וביקש להמשיך שנה נוספת בתפקידו. במקור הוא תוכנן לסיים בקיץ הקרוב ולצאת ללימודים במכללה לביטחון לאומי, אבל המצפון או האגו הציקו לו - והוא קיווה להישאר. בקשתו התקבלה, מבלי שמי מבין מפקדיו (באגף המודיעין או בפיקוד הדרום) אמר את המובן מאליו: מדובר במי שצריך ללכת הבית בהקדם האפשרי. לשרטט לו אופק שירות שנמתח עד קיץ 2025 זה לא סביר בעליל.

מי שאפשרו את התקלה הזאת שותפים בעצמם לאותו המחדל. כולם (כמעט) אמנם קיבלו אחריות לכישלון, אבל חמישה חודשים וחצי אחרי מתבקש לשאול מה משמעות האחריות הזאת. הלחימה בעזה כבר מזמן לא מתנהלת בעצימות גבוהה, ואם אפשר להתחיל בתהליך מתבקש של תחקירים אפשר גם להתחיל בתהליך מתבקש של הזהה הדרגתית מתפקידם של מי שכשלו.

הלחימה בעזה כבר מזמן לא מתנהלת בעצימות גבוהה. לוחמים ברצועת עזה,צילום: דובר צה"ל

כאמור, זאת לא יכולה להיות פרישה מרצון. המחדל הזה הוא מסוג המקרים שבהם נדרש הצבא להיות אקטיבי. זה אקט פיקודי ומנהיגותי מתבקש, שעומד כעת לפתחו של הרמטכ"ל, הרצי הלוי. כמי שעמד בראש אגף המודיעין ופיקוד הדרום הוא מכיר מקרוב את האנשים ומקורב לחלקם, אבל על הפרק עומד עניין גדול בהרבה - אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, והצורך של צה"ל להתחיל בתהליך חיוני של הבראה.

את התהליך הזה יוכל הלוי להתחיל הבוקר,בפגישת הנזיפה שיקיים לתא"ל דן גולדפוסבעקבות דבריו שלשום. הוא יוכל להמשיך אותו ביום ראשון, בפגישה שיקיים עם כל הצמרת המבצעית של צה"ל.

תא"ל דן גולדפוס,צילום: אורן כהן

המפגש הזה נועד במקור ללמידת לקחי המלחמה, אבל הלקחים האלה מתחילים ב־7 באוקטובר, והלקח הראשון מכולם הוא שלאחריות יש מחיר - ודומה שהגיעה העת להתחיל לשלם אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר