המשטרה מודה לקראת הרמדאן: המעברים ביו"ש קורסים

המשטרה מודה לקראת הרמדאן: "המעברים שדרכם עוברים פלשתינים לתוך ישראל נבנו לפני עשרים שנה לכמות אוכלוסייה מסוימת. הכמות הזו גדלה עשרות מונים ומעבר שכזה לא בנוי לספוג מספרים שכאלה".

בדיון שעסק בסוגיית הפיגועים במעברים בוועדה לביטחון לאומי אמר יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל כי "לאזרחי ישראל יש את הזכות לצאת ולהיכנס מהמעברים בשלום. עלינו לטעת תחושת ביטחון. עשרות אלפי מכוניות מתנקזות למעברים ונותר פקק ארוך שמהווה סכנה ביטחונית".

תנ"צ עמרם (עמי) נידם, מפקד עוטף ירושלים, משמר הגבול ציין כי בשנה החולפת נהרגו שלושה לוחמים במעברים והיו ניסיונות פיגועים נוספים. לדבריו, בוצעו פעולות להעלאת המוכנות ואנחנו מנסים לשנות את המשוואה ולהקדים את אותו מפגע וזה מורכב. "יש מצלמות, סימנים מחשידים, קביעת מיקומים ופרויקט שולט על מנת לייצר עמדה מוגנת ומוגבהת שתיצור דילמה אצל המפגע".

"בנוסף, בגלל הצורך לבדוק פיזית את הרכב והתיעוד נרצה לייצר תהליך של זיכוי כמו בטרמינלים הרגליים. הוא הוסיף שיש צורך ליצור כוח אורגני אחד במקום שלושה גורמים שונים הפועלים עכשיו: אזרחי, צבאי ומשטרתי. הבסיס לפתרון צריך להיות הרבה יותר רחב, ולכך צריך זמן ותקציב".

תא"ל עופר הינדי, ראש קשת צבעים בפיקוד המרכז, אמר כי העיסוק במעברים צריך להיות גם של משרד התחבורה והשיכון ולא רק הביטחון. לדבריו יש בעיה בתכנון התשתיות שפעמים רבות אינו לוקח בחשבון את נושא המעברים והעומס בהם.

"מישהו צריך להוציא את העגלה הזו מהבוץ. יש תפיסה מלאה שרצינו לאזרח חלק מהמעברים בעוטף אך התכנית הזו נגנזה. אין ספק שהאירועים הביטחוניים משפיעים על כל העשייה שלנו. אבל בסוף צריך במעברים תשתית וכוח אדם ובכך אנו חסרים".

"שר הביטחון ומנכ"ל המשרד בתיאום אלוף הפיקוד גיבשו תכנית בנושא הרחבת המעברים גם כאלה שאינם תחת אחריות הצבא. אנחנו מקדמים שימוש בטכנולוגיות חכמות להגדרת אובייקט הבידוק ובמידה וזה יעבוד, משרד הביטחון יקדם את זה גם במעברי העוטף שהם תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי. אנו מודעים לאיום הביטחוני בפקקים האלה ותגברנו את המחסומים באנשי מילואים".

סנ"צ אייל זילברמן, ממשטרת ישראל אמר "הפתרון מתחת לפנס. המערכת האזרחית יודעים לעשות העבודה בצורה מקצועית. אבטחה זה מקצוע. שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים ועד שלא נפנים את זה לא נמצא את הפתרונות. המעברים נבנו לפני עשרים שנה לכמות אוכלוסייה מסוימת הכמות הזו גדלה עשרות מונים ומעבר שכזה לא בנוי לספוג מספרים שכאלה. שאנשי מקצוע ינהלו את המעברים".

נטלי, משירות הביטחון הכללי הציעה לנתב רכבים לפי סוג בשעות מסוימות במעברים, וזיהוי אוטומטי של רכבים. "רשות המעברים מתבקשים לשפר את הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש אבל בסוף זה נעצר על תקציב. אנחנו שמים לעצמנו מקלות בגלגלים. צריך להעצים את רשות המעברים (רמ"ים) ולהרחיב את הסמכויות והתקציב שלה ויש לקדם את זה תוך אזרוח מעברי עוטף ירושלים".

ירון שבי, רשות המעברים, אמר כי יש פערים. אחד מהם הוא שיש הרבה גופים מקצועיים ואין אחד שעושה את הסנכרון. "יש ארבעה גופים שמתעסקים במעברים. המשאבים שלנו מצומצמים ואי אפשר בכל נקודה בדרך להעמיד כוח אבטחה. ברמה הלאומית אפשר לעשות זאת ברמה אוטומטית והגדלת תשתיות. הרתעה זה פעולות מקדימות שאתה עושה וזה חלק מתפישה של כל גוף בטחוני".

ניצן צוק, נציג המל"ל אמר "היו מספר צוותים שעסקו בנושא המעברים: קידום אזרוח, טכנולוגיות, חיבור בין הגורמים ומענה ביניים עד לאזרוח. כל אלה הוקפאו ב-7 לאוקטובר וחשיבה מחדש וזה נעצר בגלל מספר סיבות: תקצוב ומדיניות ברורה כלפי מעבר הפלשתינים. יש לקבוע גורם מוביל ולתעדף איזה מעברים מאזרחים".

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי אם לא נשנה את דרך החשיבה לאחר השביעי באוקטובר והבנת האיום אנחנו עלולים לחטוא שאנחנו רק מכווני תנועה. שני מרכיבי הפתרון העיקריים הם אבטחה כמקצוע והפסקת בחינת חיי אדם בהיבט תקציבי. "אני למד שהפתרונות צריכים להיות משולבים: תכנון תנועה, הקלה בעומס: מנויים וניתוב סוגי רכבים, אזרוח המעברים, טכנולוגיה מסייעת ומציאת מודל של הרתעה שאותו מפגע לא ירצה להגיע ולמות". הוא ציין כי יש לקבוע גוף אחד שמרכז את הפתרונות הללו.