"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

מועד לפורענות: היהודים מכבדים את רמדאן, המוסלמים פחות

כבר ממרחק ארבעה ימים נראה שחמאס מעדיף שזה לא יהיה "רמדאן כארים" אלא "רמדאן אלים" • כבר לא זכורים חגי רמדאן בשנים האחרונות שלא הכניסו את כל הנשקים לדריכות, הפעם גם המעצמות דרוכות

,עודכן
0השמעה
מהומות פלשתינים, רמדאן אפריל 2022, צילום: איי.אף.פי

חג רמדאן, שיחל בשבוע הבא ויימשך כחודש, מועד לפורענות. החג המוסלמי הקדוש הפך כבר מזמן ל"חג ומועד ונופל". יש שהיו מעדיפים לכנות אותו "רמדם". היהודים מאוד מכבדים את החג, המוסלמים פחות. נטייתם היא להפוך את רמדאן, כמו גם חגים אחרים, לאירועים סוערים ואלימים תוך שהיהודים מתכוננים למלחמת עולם.

שר הביטחון בהערכת מצב מיוחדת לקראת חודש הרמדאן: ״מזהים עיסוק גובר של איראן, חיזבאללה וחמאס להפוך את הרמדאן לשלב השני של ה-7 באוקטובר" // קרדיט: שחר יורמן

הרי זה חג יפה כל כך, עם הרבה צום והרהורים. במקביל, גם חגי קודש ישראליים נועדו למתקפות פתע רצחניות. כנהוג גם אצל הגרמנים בתקופה מסוימת, חגי ישראל היו מאז ומעולם ימי חג לפוגרומצ'יקים. היהודים, כמובן, נדרשים להתחשב.

כבר לא זכורים חגי רמדאן בשנים האחרונות שלא הכניסו את כל הנשקיםלדריכות. הפעם גם המעצמות דרוכות. יש לפייס את המוסלמים, והדבר הנכון הוא לקבל הפעם את המלצות מערכת הביטחון שמציעה לגלות פתיחות עם מעט הגבלות ככל שניתן, וביחוד כלפי ערביי ישראל. זה לא יהיה רמדאן רגוע.

מהומות בהר הבית, רמדאן אפריל 2022,

כבר ממרחק ארבעה ימים נראה שחמאס מעדיף שזה לא יהיה "רמדאן כארים" אלא רמדאן אלים. ולכן התחזית: עסקת שחרור החטופים לא תתממש לפני החג. שהרי אם תהיה עסקת שחרור חטופים מלווה בשחרור המוני של מחבלים אסירים, האווירה תתרכך בצל הפוגה כזו או אחרת, ומשפחות האסירים תחגוגנה בבתיהן.

לנוכח המהומה הצפויה, משהו בנוסח המראות ברצועה, ישראל נדרשת להרבה שיקול דעת ולעוצמה מרתיעה מעורבת בנדיבות ובפתיחות. בכל מקרה, המיקוד הביטחוני חייב להיות בעזה, ברפיח ובחאן יונס, בהגברת האיום הצבאי על יחיא סינוואר וכנופייתו. באופן נורמלי, הציבור בישראל לא אמור לחשוב בכלל על סידורי הביטחון לקראת רמדאן. גופי הביטחון היו צריכים לדעת להשתלט על האירוע בלי שאזרחי ישראל ועצרת האו"ם יקדישו לנושא תשומת לב.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בהר הבית,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

לשר לביטחון הפנים איתמר בן גביר יש לא פעם שכל ישר וכדאי להקשיב לו, אבל חסרונו בכך שכנגד אותם מקרים שבהם הוא צודק ומתברר שהמערכת טועה יש מקרים שבהם שיקולי תקשורת ופוליטיקה גוברים. נדמה לו שזה מועיל אלקטורלית להתנגש ב"מערכת" על שיקוליה השמרניים. בנוסף, הוא חושב שירוויח אם יציג עמדות נוקשות שיגבילו ואולי אף ישפילו את המוסלמים.

יש שיקול עודף על כל אלה, ואולי בן גביר גם ירוויח ממנו יותר לעתיד: לשקול מה טוב למדינה ולסדר הציבורי, וכמובן למימוש זכויות אזרח של ערביי ישראל. לחשוב במונחים של רבבות, כפי שמציע שב"כ, זה אתגר, אבל אפשר לעמוד בו. לתת לערביי ישראל ליהנות מחופש התנועה והפולחן – זה אתגר, אפשר לעמוד בזה. לגבי תושבי יהודה ושומרון - השיקול הביטחוני מחייב הגבלות. מפכ"ל המשטרה הגדיר זאת בעיקר כשיקולי בטיחות של התקהלות, ופחות כשיקולי ביטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר