מועד לפורענות: היהודים מכבדים את רמדאן, המוסלמים פחות

חג רמדאן, שיחל בשבוע הבא ויימשך כחודש, מועד לפורענות. החג המוסלמי הקדוש הפך כבר מזמן ל"חג ומועד ונופל". יש שהיו מעדיפים לכנות אותו "רמדם". היהודים מאוד מכבדים את החג, המוסלמים פחות. נטייתם היא להפוך את רמדאן, כמו גם חגים אחרים, לאירועים סוערים ואלימים תוך שהיהודים מתכוננים למלחמת עולם.

הרי זה חג יפה כל כך, עם הרבה צום והרהורים. במקביל, גם חגי קודש ישראליים נועדו למתקפות פתע רצחניות. כנהוג גם אצל הגרמנים בתקופה מסוימת, חגי ישראל היו מאז ומעולם ימי חג לפוגרומצ'יקים. היהודים, כמובן, נדרשים להתחשב.

כבר לא זכורים חגי רמדאן בשנים האחרונות שלא הכניסו את כל הנשקים לדריכות. הפעם גם המעצמות דרוכות. יש לפייס את המוסלמים, והדבר הנכון הוא לקבל הפעם את המלצות מערכת הביטחון שמציעה לגלות פתיחות עם מעט הגבלות ככל שניתן, וביחוד כלפי ערביי ישראל. זה לא יהיה רמדאן רגוע.

כבר ממרחק ארבעה ימים נראה שחמאס מעדיף שזה לא יהיה "רמדאן כארים" אלא רמדאן אלים. ולכן התחזית: עסקת שחרור החטופים לא תתממש לפני החג. שהרי אם תהיה עסקת שחרור חטופים מלווה בשחרור המוני של מחבלים אסירים, האווירה תתרכך בצל הפוגה כזו או אחרת, ומשפחות האסירים תחגוגנה בבתיהן.

לנוכח המהומה הצפויה, משהו בנוסח המראות ברצועה, ישראל נדרשת להרבה שיקול דעת ולעוצמה מרתיעה מעורבת בנדיבות ובפתיחות. בכל מקרה, המיקוד הביטחוני חייב להיות בעזה, ברפיח ובחאן יונס, בהגברת האיום הצבאי על יחיא סינוואר וכנופייתו. באופן נורמלי, הציבור בישראל לא אמור לחשוב בכלל על סידורי הביטחון לקראת רמדאן. גופי הביטחון היו צריכים לדעת להשתלט על האירוע בלי שאזרחי ישראל ועצרת האו"ם יקדישו לנושא תשומת לב.

לשר לביטחון הפנים איתמר בן גביר יש לא פעם שכל ישר וכדאי להקשיב לו, אבל חסרונו בכך שכנגד אותם מקרים שבהם הוא צודק ומתברר שהמערכת טועה יש מקרים שבהם שיקולי תקשורת ופוליטיקה גוברים. נדמה לו שזה מועיל אלקטורלית להתנגש ב"מערכת" על שיקוליה השמרניים. בנוסף, הוא חושב שירוויח אם יציג עמדות נוקשות שיגבילו ואולי אף ישפילו את המוסלמים.

יש שיקול עודף על כל אלה, ואולי בן גביר גם ירוויח ממנו יותר לעתיד: לשקול מה טוב למדינה ולסדר הציבורי, וכמובן למימוש זכויות אזרח של ערביי ישראל. לחשוב במונחים של רבבות, כפי שמציע שב"כ, זה אתגר, אבל אפשר לעמוד בו. לתת לערביי ישראל ליהנות מחופש התנועה והפולחן – זה אתגר, אפשר לעמוד בזה. לגבי תושבי יהודה ושומרון - השיקול הביטחוני מחייב הגבלות. מפכ"ל המשטרה הגדיר זאת בעיקר כשיקולי בטיחות של התקהלות, ופחות כשיקולי ביטחון.