"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

אתגר רמדאן והר הבית: ברגישות ובנחישות

את האירוע יש לנהל בשׂוֹם שכל - לאפשר טקסי רמדאן במגבלות שעת חירום, אך לסגור את האזור במקרה של מהומות

,עודכן
0השמעה
מתפללים בהר הבית (ארכיון). צילום: אי.אפ.פי

בחודש אב תרפ"ט, אוגוסט 1929, הגיח לאוויר העולם סטארט־אפ אסלאמי מהמוצלחים ביותר, שעליו היה חתום המופתי חאג' אמין אל־חוסייני. הלה חש שהמאבק הלאומי לא מצליח לתפוס גובה, ולא מדבר ללב השכבות העממיות - ובוודאי לא למוסלמים ברחבי העולם, שבקושי יודעים היכן מצוי חבל הארץ שכוח־האל המכונה "פלשתין".

השייח׳ עכרמה צברי קורא לא להישמע להוראות המשטרה בהר הבית // קרדיט: רשתות ערביות

בחושיו החדים ובפיקחותו הוא זיהה מסגד לא ממש מרכזי ודי חסר חשיבות בהיררכיית המקומות הקדושים לאסלאם: אל־אקצא שמו. באמצעות מה שנקרא בימינו "פייק ניוז" המופתי הפיץ מיתוס שלפיו הקמת מחיצת בד ברחבת הכותל בין הנשים לגברים היא חלק ממזימה של היהודים לכבוש את אל־אקצא ולהשתלט על האתרים הקדושים לאסלאם. הרעיון הצית להט דתי חסר תקדים, והמהומות שפרצו הפכו באחת את המסגד לסמל לאומי פלשתיני־מוסלמי.

הר הבית הפך לסמל לאומי־דתי עליון בחשיבותו, הן ליהודים והן לפלשתינים, וניהולו הפך לנושא מהטעונים והמורכבים ביותר באזורנו - לא כל שכן בחודש רמדאן, ואף יותר מכך בעת מלחמה. לפי האסלאם, רמדאן הוא חודש של התבוננות פנימית וניקיון הנפש בצום, חיבור בין האדם לאלוהיו, חסד, צניעות וענווה. בפועל, החיבור בין רמדאן לאל־אקצא מהווה חבית חומר נפץ רבת שנים.

נדרשת תבונה

בדיונים המתנהלים בימים אלה ראשי מערכת הביטחון מזהירים כי החלטה להגביל עליית ערבים־ישראלים להר הבית ולאפשר עליית יהודים תוביל לתסיסה משמעותית - חמאס ינסה לקשור את נושא הדת לערביי ישראל ומזרח ירושלים וליזום התפוצצות. מאידך, המשך השליטה והריבונות הישראלית חייב לבוא אף הוא לידי ביטוי.

הדילמה מורכבת והנפיצות רבה ביותר, ולכן יש לנהל את האירוע בשׂוֹם שכל. יש לאפשר לקיים טקסי רמדאן, אך תחת מגבלות שעת חירום של מלחמה - הגבלת גיל מעל 45 כפי שנעשה באינתיפאדה הראשונה, תגבור ועיבוי כוחות, מודיעין ומסתערבים. בד בבד, יש לאפשר כניסה סמלית לקומץ יהודים, כדי להפגין כי ישראל מאפשרת חופש פולחן לכל הדתות.

"יש לאפשר לקיים טקסי רמדאן" (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

אם יתחוללו מהומות יש לסגור בצו את האזור, ובשום אופן לא לחזור על הטעות עם הכניסה המצולמת למסגד של שוטרים לביצוע מעצרים, כפי שהיה באפריל 2022 - כניסה שגרמה לנו נזק תדמיתי עצום בעולם. מנגד, במקרה של התבצרות במסגד יש להטיל מצור חיצוני בלבד עד לצאת המתפרעים.

רמדאן ואל־אקצא מהווים אתגר לא מבוטל, ובמיוחד עתה. שליטה באירוע חיונית כדי להמשיך לקיים את השקט היחסי, הן בקרב ערביי ישראל והן ביו"ש. ואולי הפתרון, כפי שהציע מדריך טיולים ברובע היהודי, הוא "לסגור את הר הבית. איש לא נכנס - לא יהודים, לא ערבים ולא נוצרים - עד שיבוא המשיח ויכניס את כולם".

הכותב היה בעבר ראש חטיבת פח"ע במוסד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר