אפקט המבצע: נסללה הדרך לפעולה ברפיח

זה לא מובן מאליו בזמנים האלה. בעיקר זה הרוב הגדול של עם ישראל שחוזה בהתפעלות בתפקודו של צה"ל לאורך כל המערכה, ובייחוד בחודש האחרון כאשר המאמץ המבצעי העיקרי מושקע בדרום הרצועה, בחאן יונס בואכה רפיח. אפשר היה לראות לאורך השבועיים האחרונים כיצד מתרחש לנגד עינינו מרדף כמעט סוריאליסטי מעל ובעיקר מתחת לפני הקרקע אחרי ראשי חמאס.

לנגד עיני צה"ל עומדת התפיסה כי ככל שישראל מחסלת יותר מחבלים, סוגרת על הנהגת חמאס ומתקרבת אליה, כך אמור המבצע הכולל להביא להכרעה צבאית ולהשבת החטופים. שחרור שני החטופים בלילה שבין ראשון לשני הוא מעין דרמה עילאית עם סוף טוב, שממחישה את כל מה שמפקדי צה"ל והדרג המדיני מאמינים בו במערכה המתמשכת.

מאז 7 ו־8 באוקטובר עוסקים בצה"ל ובשב"כ, מעבר לפעילות המבצעית של כיבוש הרצועה וחיסול כוחו של חמאס, גם באופציות מזדמנות למבצעים נקודתיים לחילוץ חטופים. לאורך כל המלחמה התנהלו מעקבים אחר החטופים, תוכניות חילוץ עלו וירדו, וידוע לנו על לפחות שני כישלונות.

אחד - פעולת חילוץ שבה לא נמצאו החטופים, חוסלו מחבלים וכוחותינו חזרו עם כמה פצועים קשה. מדובר בהוכחה לכך שצה"ל מוכן לסכן חיילים לאורך כל הדרך למען החטופים. השני הוא ההיתקלות הטרגית שבה נהרגו שלושת החטופים, שכיתובי הקיר שהשאירו אחריהם הפכו למותגי פרסום בידי מנהיגי מחאת 7 באוקטובר.

המו"מ יהפוך להגיוני

רבים מקווים שמעטפת האבטחה של הפעולה הנקודתית, שבה נשלפו החוצה שני החטופים, פילסה את הדרך להרחבת המבצעים ברפיח. על הנייר, חישובי הלחצים על חמאס יוצרים תקווה שהמשא ומתן לשחרור שאר החטופים יעבור לפסים הגיוניים שישראל יכולה לעמוד בהם.

עד עכשיו הנהגת חמאס פועלת לפי קודים התאבדותיים. יכול להיות שגוברים אצל מנהיגי חמאס השיקולים שכדאי להשיג משהו עכשיו, כל עוד יש בידם חטופים, מאחר שהיהודים באים וכבר אי אפשר לדעת למה הם מסוגלים. הם מקבלים חיזוקים מהאמריקנים ומפעילות המרי הפנימית בישראל.

אפשר להניח שהנהגת המלחמה, מנתניהו ועד גנץ ואיזנקוט, קיבלה זריקת עידוד מהחילוץ המוצלח, בידיעה שעומדים לרשותה כלים כירורגיים מדויקים ועוצמתיים. ממשלת החירום מלוכדת היום יותר ממה שהיתה שלשום. אפשר לומר שהמודי בלוז חלף.