"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"פוגע בזכויות החיילים": ניסיון למנוע הארכה רטרואקטיבית של שירות החובה

הלחץ הציבורי נגד החלטת מערכת הביטחון גובר: "מפלה ויוצר פערים" • הסנגור הצבאי הראשי לשעבר פנה לשר הביטחון ולרמטכ"ל: "הצעה פסולה ערכית" • מצה"ל נמסר: "דרוש לעמידה ביעדים המבצעיים במלחמה"

,עודכן
0השמעה

תיעוד מפעילות לוחמי המילואים במלחמה || דובר צה"ל

הסנגור הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ (מיל') רן כהן־רוכברגר ועו"ד גיא שמואלי פנו אתמול לשר הביטחון ולרמטכ"ל בקריאה להימנע מחקיקהלהארכת שירות החובהרטרואקטיבית מ־32 ל־36 חודשים.

במכתב ששלחו לשר הביטחון, לרמטכ"ל, ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ולפרקליטה הצבאית הראשית הם ציינו בין היתר כי הארכת השירות רטרואקטיבית פוגעת בהסתמכות החיילים שהתגייסו על החקיקה הקיימת ביום גיוסם, וכן פוגעת בזכויות יסוד שלהם, לרבות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

"נדרשת הארכת שירות באופן מיידי", לוחמי צה"ל בעזה,צילום: דובר צה"ל

פניית עורכי הדין הגיעה לאחר שבשבוע שעבר פורסם כי לאור צורכי המלחמה מערכת הביטחון מבקשת להאריך את שירות חיילי החובה המשרתים כלוחמים וכתומכי לחימה ל־36 חודשים במקום 32 חודשים, וכן להאריך את תקופת השירות המרבית של חיילי המילואים בצורה משמעותית, כאשר חיילים ישרתו עד 42 ימים בשנה, מפקדים עד 48 ימים בשנה וקצינים עד 55 ימים בשנה. מאז שהחוק פורסם הוא ספג ביקורת ציבורית קשה גם בנוגע לעומס הרב המושת על חיילי המילואים, וגם בנוגע לבחירה שלא להחיל חובת גיוס על אוכלוסיות שלא נושאות כיום בנטל.

אך הפונים לא התייחסו לכך, אלא התייחסו ל"פסול שיש בתזכיר חוק החובה להארכת משך השירות לחיילים באופן רטרואקטיבי". "אנו רואים הצעה זו כפסולה מכמה בחינות", כתבו הפונים, "גם מהבחינה הערכית וגם מהבחינה המשפטית. גם בעצם הכוונה לפגוע רטרואקטיבית במשרתים, וגם בהנחות היסוד שהוצגו כעומדות בבסיס כוונה זו. גם ביחס לשיקולים הגלויים שנשקלו וגם ביחס לשיקולים שאותם נמנעתם לשקול".

כהן-רוכברגר,

"מרחיקות לכת"

לדבריהם, משרד הביטחון וצה"ל לא ציינו בתזכיר החוק אם נערכה עבודת מטה שבחנה את ההשלכות "מרחיקות הלכת" של שינוי החקיקה המוצע, ושל המשמעויות הנגזרות ממנה על המוטיבציה של מלש"בים להתגייס לשירות קרבי, על המוטיבציה של הלוחמים הנמצאים בשירות והמוטיבציה של מערך המילואים. עוד ציינו כי בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין שהארכת השירות הסדיר תשיא את המענה "המשמעותי והאפקטיבי ביותר למשבר הביטחוני שנוצר", אלא שלפי הפונים לא צוין כי המרכיב הכלכלי מהווה גורם בקבלת החלטות על מודל השירות ללוחמים בסדיר.

עו"ד גיא שמואלי,צילום: פרטי

"פגיעה אנושה"

עוד ציינו כי בנוסח שפורסם לא ברור מה גובה דמי הקיום של הלוחמים ששירותם יוארך בארבעה חודשים, והאם יקבלו העלאה בדמי הקיום. "שינוי רטרואקטיבי בחקיקה שמור למקרים חריגים במיוחד, והשימוש בו נעשה במקרים חריגים בלבד", קבעו העותרים. "חרף הנסיבות הביטחוניות, אין לומר כי מתקיימת הצדקה להארכה בדיעבד, ודאי כאשר לא הוצגו החלופות המתבקשות לכך".

לוחמי גבעתי מרחב חאן יונס,צילום: דובר צה"ל

מצה"ל נמסר בתגובה: "הפניה התקבלה בצה"ל ותענה במישרין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר