"פוגע בזכויות החיילים": ניסיון למנוע הארכה רטרואקטיבית של שירות החובה

הסנגור הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ (מיל') רן כהן־רוכברגר ועו"ד גיא שמואלי פנו אתמול לשר הביטחון ולרמטכ"ל בקריאה להימנע מחקיקה להארכת שירות החובה רטרואקטיבית מ־32 ל־36 חודשים.

במכתב ששלחו לשר הביטחון, לרמטכ"ל, ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ולפרקליטה הצבאית הראשית הם ציינו בין היתר כי הארכת השירות רטרואקטיבית פוגעת בהסתמכות החיילים שהתגייסו על החקיקה הקיימת ביום גיוסם, וכן פוגעת בזכויות יסוד שלהם, לרבות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

פניית עורכי הדין הגיעה לאחר שבשבוע שעבר פורסם כי לאור צורכי המלחמה מערכת הביטחון מבקשת להאריך את שירות חיילי החובה המשרתים כלוחמים וכתומכי לחימה ל־36 חודשים במקום 32 חודשים, וכן להאריך את תקופת השירות המרבית של חיילי המילואים בצורה משמעותית, כאשר חיילים ישרתו עד 42 ימים בשנה, מפקדים עד 48 ימים בשנה וקצינים עד 55 ימים בשנה. מאז שהחוק פורסם הוא ספג ביקורת ציבורית קשה גם בנוגע לעומס הרב המושת על חיילי המילואים, וגם בנוגע לבחירה שלא להחיל חובת גיוס על אוכלוסיות שלא נושאות כיום בנטל.

אך הפונים לא התייחסו לכך, אלא התייחסו ל"פסול שיש בתזכיר חוק החובה להארכת משך השירות לחיילים באופן רטרואקטיבי". "אנו רואים הצעה זו כפסולה מכמה בחינות", כתבו הפונים, "גם מהבחינה הערכית וגם מהבחינה המשפטית. גם בעצם הכוונה לפגוע רטרואקטיבית במשרתים, וגם בהנחות היסוד שהוצגו כעומדות בבסיס כוונה זו. גם ביחס לשיקולים הגלויים שנשקלו וגם ביחס לשיקולים שאותם נמנעתם לשקול".

"מרחיקות לכת"

לדבריהם, משרד הביטחון וצה"ל לא ציינו בתזכיר החוק אם נערכה עבודת מטה שבחנה את ההשלכות "מרחיקות הלכת" של שינוי החקיקה המוצע, ושל המשמעויות הנגזרות ממנה על המוטיבציה של מלש"בים להתגייס לשירות קרבי, על המוטיבציה של הלוחמים הנמצאים בשירות והמוטיבציה של מערך המילואים. עוד ציינו כי בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין שהארכת השירות הסדיר תשיא את המענה "המשמעותי והאפקטיבי ביותר למשבר הביטחוני שנוצר", אלא שלפי הפונים לא צוין כי המרכיב הכלכלי מהווה גורם בקבלת החלטות על מודל השירות ללוחמים בסדיר.

"פגיעה אנושה"

עוד ציינו כי בנוסח שפורסם לא ברור מה גובה דמי הקיום של הלוחמים ששירותם יוארך בארבעה חודשים, והאם יקבלו העלאה בדמי הקיום. "שינוי רטרואקטיבי בחקיקה שמור למקרים חריגים במיוחד, והשימוש בו נעשה במקרים חריגים בלבד", קבעו העותרים. "חרף הנסיבות הביטחוניות, אין לומר כי מתקיימת הצדקה להארכה בדיעבד, ודאי כאשר לא הוצגו החלופות המתבקשות לכך".

מצה"ל נמסר בתגובה: "הפניה התקבלה בצה"ל ותענה במישרין".