יש סיבה להיות אופטימיים: תנאי הפתיחה במו"מ קשוחים, אך זו לא טריקת דלת

תגובת חמאס, שהועברה היום למתווכים הקטארים והמצרים, הייתה צפויה. הארגון הציב בה רף גבוה מאוד להסכמתו לעסקה לשחרור חטופים.

יהיו מי שיראו בכך סוף פסוק: חמאס לא רצה להיראות כמי שמפוצץ את המו"מ בעצמו (בעיקר כי הוא זקוק למתווכות, וגם לאמריקנים ולאירופים), ולכן הציב תנאים כאלה שברור שישראל לא תוכל להיענות להם. הוא קיווה שישראל תענה בשלילה, וכך הוא יוכל להאשים אותה בהכשלת המהלך ובהמשך הלחימה – לרבות בהשלכותיה האזוריות, שהוזכרו אתמול בדבריו של ראש ממשלת קטאר.

אפשר גם לראות את הדברים אחרת: חמאס שם הצעת פתיחה. גבוהה מאוד, אמנם, אבל הוא לא שבר את הכלים. אחרי ימים ארוכים של המתנה, הוא התייצב על המגרש, והבהיר שהוא מוכן לדבר. עכשיו, המו"מ מתחיל. יהיו בו עליות ובעיקר מורדות, ויהיו בו גם רגעים קשים ובעיקר הכרעות קשות. בשורה התחתונה, זה אפשרי, בהינתן הסכמה על התנאים.

כרגע נראה שהפערים בין הצדדים גדולים מכפי שניתן לגשר עליהם. חמאס דורש לפחות שלושה תנאים שישראל לא תוכל לעמוד בהם: הראשון, הפסקה מלאה וכוללת של הלחימה, או בלשונו: "סיום המתקפה על עמנו". השניה, הסרת המצור על הרצועה, כלומר מתן אפשרות להתעצמות מחודשת של החמאס. והשלישית, שיקום בינלאומי, כלומר ערבויות לשימור שלטון החמאס. ואחרי כל זה, יתחיל המו"מ על שחרור החטופים, שבמסגרתו ידרוש חמאס שחרור סיטוני של אסירים ביטחוניים, כולל הבכירים והמסוכנים שבהם.

דיון על הסיוע ההומניטרי וזהות האסירים

ישראל לא תסכים כמובן לתנאים הגורפים האלה. שלושת התנאים הראשונים עומדים בניגוד מוחלט לאחת משתי המטרות המוצהרות של המלחמה – מיטוט שלטון החמאס (כולל חיסול מנהיגיו) ופגיעה קשה ביכולותיו הצבאיות. ישראל כבר הבהירה כי גם אם תסכים להפסקת אש זמנית במסגרת הלחימה, היא תחדש אותה עד שתשיג את מטרותיה, לרבות חיסול הנהגת הארגון.

ישראל כן תהיה מוכנה לדון בפרטים. במשך הפסקת האש, בכמות הסיוע שיוכנס לעזה, וכמובן בכמות וזהות האסירים שישוחררו תמורת החטופים. אפשר גם להניח שזה מה שיקרה כעת: אם בירושלים לא ימהרו לפוצץ את השיחות ממניעים פוליטיים פנימיים, יתחיל דיאלוג קשוח שידלג בין ירושלים, עזה, דוחא, קהיר, וושינגטון וכנראה שגם בירות נוספות.

בזמן הזה מתכוונת ישראל ללחוץ על הגז. צה"ל החליט השבוע להאריך את הפעולה בחאן יונס, בניסיון לגבות מהארגון ומהנהגתו מחירים אסטרטגיים. זה מסביר אולי את דבריו של שר הביטחון שיחיא סינוואר נמצא במנוסה תמידית, אם כי הקו הקשוח שעולה מתשובת החמאס אתמול מלמד שהוא עדיין לא מרגיש שגבו אל הקיר.

נדמה שנדרש עוד מאמץ, זמן ותיווך עד שניתן יהיה לקרב בין עמדות הצדדים. ועדיין, למרות תג המחיר הגבוה, חשוב לשמר את הקווים פתוחים ואת המו"מ פעיל, ולו משום החוב המוסרי האמיתי של מדינת ישראל ל-136 החטופים החיים והמתים שמוחזקים ברצועה. הם הופקרו פעם אחת ב-7 באוקטובר, ומדינת ישראל צריכה להראות שהיא מתכוונת באמת להפוך כל אבן בניסיון להשיבם הביתה.