לתחקר את 7 באוקטובר, אך גם יש לשבח את הישגי המלחמה

במוקדם או מאוחר הציבור הישראלי יתבע חקירה מקיפה על פרוץ המלחמה בבוקר שמחת תורה. בינתיים המלחמה נמשכת כבר ארבעה חודשים וההמתנה להקמתה של ועדת החקירה הממלכתית חוסמת התחלה שיטתית של תהליכי תחקור הכרחיים בכל הדרגים.

מבט על ועדת אגרנט, שחקרה את מלחמת יום כיפור, מזמין תיקון בשיטת החקירה והלמידה הנחוצה בשעה זו. ועדת אגרנט התמקדה בשני מוקדי חקירה - בכישלון המודיעיני עד פרוץ המלחמה, ובניהול המלחמה מרגע שפרצה ועד להתקפת הנגד הכושלת בסיני ב-8 באוקטובר. אמנם המלחמה נמשכה יותר משבועיים גם לאחר התקפת הנגד, אך הוועדה לא עסקה בכל מה שהתרחש בהמשך.

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה צריכה להתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר 7 באוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע כמותו. המגמה השנייה צריכה לעסוק בלחימה עצמה שהתפתחה בכלל הזירות, שבה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

ועדת החקירה הממלכתית, שבוודאי תוקם, תתמקד ללא ספק בכל הקשור למגמת החקירה הראשונה ובבחינת התהליכים הכוללים לכישלון בפתיחת המלחמה. בשאלה זו תעסוק החברה הישראלית עוד שנים רבות. בכל הקשור לסוגיה כבדת משקל זו, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן הודו באחריותם. ניתן לגמרי לסמוך עליהם שיידעו בהמשך כיצד לבטא את משמעות הודאתם זו. למול הציבור תעמוד לזכותם ההתאוששות המהירה וההובלה היעילה של ניהול המלחמה הארוכה והמורכבת אי־פעם.

עם ישראל חייב לנהוג בהם בכבוד כפי שלימד ניקולו מקיאבלי בתיאור התנהגותם של הרומאים כלפי שרי צבא שכשלו: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות... אלא שגם בעומדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות; קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר.

"סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתוכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על עניין שכל עצמו קשה ומסוכן" (עיונים, ל"א).

אין סתירה בין המגמות

במקביל להתמקדות ההכרחית במגמת החקירה הראשונה, הכרחי לקיים כבר בשלב זה תחקיר מקצועי ומקיף במגמה השנייה, בכל מה שעבר על יחידות צה"ל בלחימה בחודשים האחרונים. בחקירה שכזו צריכים להשתלב ממדים טקטיים - מרמת המחלקה ועד ניהול תהליכי העבודה במפקדות האוגדה, הפיקוד המרחבי והמטכ"ל.

בזרועות היבשה, האוויר והים עסוקים בלמידה זו מהיום הראשון, אולם בשלב זה נדרשת חקירה שיטתית ומקיפה עד לרמת המטכ"ל. בהחלט ניתן להתקדם במגמה זו באופן בלתי תלוי בחקירה הקשה של השאלות הקשורות במגמה הראשונה. זריזות בהפקת הלקחים המקצועיים מהווה בשלב זה תנאי להכנת צה"ל למבחנים הבאים.