תמו המלחמות הקצרות

יותר מ־80 ימים עברו מפרוץ המלחמה, ועדיין סופה לא קרוב. לא חולשת צה"ל גורמת למלחמה להיות הארוכה במלחמות ישראל מאז תש"ח, להפך - לוחמי צה"ל ומפקדיו מגלים נחישות ויעילות מעוררות הערכה. ובכל זאת, מה שגורם למלחמה להתארך הוא רעיון המלחמה בצורתה החדשה, כפי שפותח ואומץ בחמאס ובחיזבאללה, בהכוונה איראנית.

התלות הישראלית במלחמה קצרה ובניצחון מהיר, כפי שגובשה בתפיסת הביטחון של בן־גוריון, הובנה לעומק בתפיסת המלחמה שהתפתחה בארגוני חיזבאללה וחמאס בהכוונת איראן. בהתאם, ארגוני טרור אלה כיוונו את מאמציהם לשלילת יכולת צה"ל לסיום מלחמה בזמן קצר. לשם כך נבנתה מערכת איומים הסובבת את ישראל מכל עבר - עד לים האדום. זאת, בחתירה להשליך את מדינת ישראל למלחמה מתמשכת כמצב כרוני שיכרסם בה עד קריסתה.

רעיון המלחמה הזה מושתת על הניסיון האיראני ממלחמת עיראק־איראן שפרצה בספטמבר 1980 במתקפת פתע עיראקית לכיבוש שדות הנפט במחוז חוזיסטאן. התכנון העיראקי היה לסיימה בתוך כשבועיים. מפקדי צבא איראן, שהכירו בפתיחת המלחמה בנחיתות צבאם, הציעו לסגת אל ההרים. נשיא איראן חומייני סירב לכל נסיגה ותבע הגנה עיקשת. צבא איראן, שאמנם לא ניצח, הצליח בלחימת הקרבה בהובלת משמרות המהפכה לשלול מצבא עיראק את היכולת להביא את המלחמה לסיום בזמן המבוקש. התארכות המלחמה לשמונה שנים נתפסה על ידי ההנהגה האיראנית כהישג והפכה למקור השראה לתפיסת המלחמה של חמאס וחיזבאללה.

כך גובשה תפיסת המלחמה של חמאס וחיזבאללה, על בסיס שני רכיבים מערכתיים: על מערך רקטות הפרוס במלוא עומק המרחב בכמות גדולה ומאפשר המשך ירי אל העורף הישראלי לזמן ממושך, גם לאחר חדירת צה"ל לחלקים נרחבים בשטח האויב; והרכיב השני מבוסס על הגנה צפופה רווית מכשולים ומטענים, מעל ומתחת לפני הקרקע, בלב המרחב הבנוי בערים ובכפרים. בתנאים אלה העברת המלחמה של צה"ל במהירות לשטח האויב הפכה למשימה מורכבת, קשה במהותה מכל מה שהכיר צה"ל במלחמות התנועה במדבר, כמו במלחמת ששת הימים. 

הסתמכות על לוחמים בני המקום

בשיטת ההתארגנות של חמאס וחיזבאללה למלחמה הכוחות שלהם בנויים בנקודת המוצא על בני המקום. גדוד סג'עייה בעזה, לדוגמה, מבוסס על בני סג'עייה. כך חטיבת חאן יונס וכל השאר.

בהיגיון דומה מאורגן להגנה גם מערך הכוחות של חיזבאללה הפרוס בקדמת הגבול. בכפר עייתא א־שעב, לדוגמה, הסמוך לגבול מול  אדמית־שומריה, ערוכים כמה מאות פעילי חיזבאללה מבני הכפר. רצוי לבחון בהיבט זה את היתכנות הציפייה להרחקתם מצפון לליטאני, מתוקף החלטת מועצת הביטחון 1701.

בהבנת המלחמה המתמשכת כנובעת בקצב התפתחותה משיטת מלחמה חדשה, בהכוונה ובהשראה איראניות, מתחיל הסיפור שההנהגה והחברה הישראליות צריכות לספר לעצמן על הדרך הארוכה לניצחון, כאתגר מורכב שהולך ונעשה בשעה זו להכרח קיומי.