בצומת הדרכים שבו צה"ל נמצא - ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להסס

לקראת סוף השבוע ה-11 למלחמה ברצועת עזה, צה"ל מרחיב בימים האחרונים את פעולתו לאזורים חדשים ברחבי הרצועה, בצפונה ובדרומה. בכירי מערכת הביטחון מעריכים שיידרשו עוד כמה שבועות לפחות עד להשלמת השלב הנוכחי של הלחימה העצימה.

ואולם, איש אינו מבטיח שבסוף השלב הנוכחי תושגנה שתי המטרות שהגדיר הדרג המדיני - מיטוט שלטון חמאס ושחרור החטופים. לאור זאת, במסגרת תיאום הציפיות עם הציבור, כבר אמרנו שבצבא מדגישים שאף אחד לא יכריז על סיום המלחמה בקרוב, אלא להפך: צה"ל נערך לכך שהשלב השלישי של הלחימה יימשך במהלך שנת 2024 כולה - בעצימות נמוכה יותר.

יש לומר את האמת. הדיבורים הללו פוגעים במאמצים לשחרור חטופים. אין פלא שמנהיגי חמאס, בראשם יחיא סינוואר, מתבצרים בעמדותיהם ומקשיחים את דרישותיהם באשר לשחרור חטופים ישראלים. איש אינו צריך להיות מופתע מכך שחמאס פרסם אתמול הודעה רשמית שלפיה לא יסכים לעסקת חטופים אם ישראל לא תודיע על סיום המלחמה. ייתכן שמדובר בנקודת פתיחה בלבד למו"מ, אך ההערכה בישראל היא שעסקה לשחרור חטופים עוד רחוקה, ואפילו רחוקה מאוד.

הדעה הרווחת בישראל היא שמנוף הלחץ העיקרי, אם לא היחידי, על חמאס הוא התמרון הקרקעי, וכלל לא בטוח שסבלה של האוכלוסייה האזרחית, או חיסול ומעצר פעילי חמאס, הם שיגרמו לסינוואר לחוש שהחרב על צווארו באופן כזה שיגרום לו להסכים לשחרר חטופים בתמורה להפסקת אש מוגבלת בזמן.

להרחיק את חיזבאללה במהלך צבאי?

בישראל טוענים שההישגים מצטברים ויצטברו לאורך זמן, אבל העובדה שזו עדיין לא הצליחה להכריע את חמאס לאחר חודשיים וחצי של מלחמה עיקשת מקרינה על המרחב כולו, וכל המזרח התיכון ממתין בציפייה לתוצאות העימות ברצועה. כידוע, כל פעולה ישראלית בעזה, וכל תוצאה שתושג תשפיע באופן רחב מאוד גם על המתרחש בגבול לבנון, וכמובן גם על הנעשה ביהודה ושומרון, באיראן, בתימן ועוד.

הגבול המטריד ביותר בטווח הזמן המיידי הוא כמובן לבנון, שם - נכון לעת הזו - ישראל וחיזבאללה שומרים על מלחמה במסגרת גבולות הגזרה שהכתיב חיזבאללה: התכתשות במרחק של קילומטרים בודדים מהגבול - עם החרפה קלה בפעולות שני הצדדים. נראה שחיזבאללה לא מתרשם יותר מדי מהפגיעה בנכסיו ובאנשיו, ומי שמשלמים את המחיר הם תושבי קו העימות, המפונים מבתיהם.

ישראל מנסה להתניע מהלך מדיני שירחיק את מחבלי חיזבאללה מהגבול. בישראל מקווים שארה״ב תצליח להפעיל את השפעתה, אך נכון לעת הזו, גם כרגע אפילו לא מדברים על הרחקתם אל מעבר לליטאני, בהתאם להחלטה 1701, אלא רק קילומטרים בודדים מהגבול. גם הרצון העז של וושינגטון שלא תיפתח מלחמה בזירה הצפונית עדיין לא הביא לפתרון הבעיה.

בצה"ל נערכים ברצינות לאפשרות שלא תהיה ברירה אלא להרחיק את מחבלי חיזבאללה מהגבול במהלך צבאי, אך ניתן להניח כי ההעדפה היא להמתין עם זה כל עוד הלחימה בעזה במתכונתה הנוכחית נמשכת. ההחלטה הישראלית הזו מובנת, ואולי גם הגיונית נוכח האתגרים הרבים ברצועה. אך כלל לא בטוח שההחלטה הזו מעבירה את המסר המרתיע הרצוי לנסראללה ולפטרוניו באיראן. לצערנו, כבר היינו עדים למה שקורה כשישראל מהססת ליטול את היוזמה ולפעול כנגד איומים משמעותיים.