"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
במערכת הביטחון מבקשים: הכירו בכל המפונים - גם אם לא עמדו בקריטריונים
במשרד האוצר הביעו התנגדו למהלך, שכן קיימת הבחנה בין יישובים שפונו בהחלטת ממשלה ובין אזרחים שפונו ביוזמת הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות • במערכת הביטחון צפויים להעלות את הנושא לדיון בקבינט המדיני-כלכלי
ניצולי טבח מקיבוץ ניר עוז במלון באילת (למצולמים אין קשר לידיעה). צילום: איי.אף.פי.
פרסום ראשון

במערכת הביטחון מבקשים: הכירו בכל המפונים - גם אם לא עמדו בקריטריונים

במשרד האוצר הביעו התנגדו למהלך, שכן קיימת הבחנה בין יישובים שפונו בהחלטת ממשלה ובין אזרחים שפונו ביוזמת הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות • במערכת הביטחון צפויים להעלות את הנושא לדיון בקבינט המדיני-כלכלי

,עודכן
0השמעה

מערכת הביטחון פנתה בימים האחרונים למשרד האוצר בבקשה להכיר בתושבים שפונו מבתיהם אך שלא עומדים בקריטריונים לפינוי שהגדירה המדינה, כמפונים.

לפי בקשת מערכת הביטחון, המפונים יוכרו רטרואקטיבית עד 22 בנובמבר, ובדומה למפונים האחרים הם יקבלו פיצוי בסך 200 שקלים ליום עבור מבוגר ו-100 שקלים עבור ילד. נכון לכתיבת שורות אלה, במשרד האוצר הביעו התנגדות למהלך בטענה שלא היה צורך ביטחוני בפינויים, אך מערכת הביטחון צפויה להעלות את הנושא לדיון בקבינט המדיני-כלכלי.

כידוע, קיימת הבחנה בין יישובים שפונו בהחלטת ממשלה על בסיס המלצת צה"ל נוכח צורך מבצעי ובין אזרחים שפונו ביוזמת הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות מבלי שהתקבלה החלטת ממשלה בעניינם. היישובים העיקריים שבהם עוסקת בקשת מערכת הביטחון הם נתיבות ואופקים, וכן המועצות האזוריות מרחבים, שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שחלק מתושביהם מתגוררים במרחק של יותר מ-7 קילומטרים מרצועת עזה. בצפון הארץ, מערכת הביטחון מבקשת להכיר ביישובים שהתפנו אשר נמצאים מעבר ל-3 ק"מ מגבול לבנון, שנמצאים במועצות האזוריות גליל עליון, מעלה יוסף, מטה אשר, מבואות חרמון והמועצה האזורית מרום גליל.

בית באופקים לאחר הלחימה בדרום (ארכיון),צילום: איליה יגורוב

נזכיר כי רוב הרשויות הללו יזמו את פינוי האוכלוסייה משטחן עם תחילת הלחימה, ומימנו בעצמן את הפינוי עבור תושביהן.

שר הביטחון יואב גלנט דוגל בגישה מרחיבה לטיפול באותם מפונים, וביקש להעלות את הנושא בפני הקבינט החברתי-כלכלי על מנת ליצור תקצוב חד-פעמי ורטרואקטיבי לאותן רשויות ואותם מתפנים, זאת בשל העובדה שמדובר באירוע חריג וחסר תקדים.

תגובת משרד האוצר תפורסם לכשתתקבל.

תוך כדי נסיעה על אופנוע: חיסול מחבלים שגנבו רכב בצומת נתיבות, בחודש שעבר // צילום: דוברות המשטרה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו