אין ברירה: ישראל תצטרך לעצב קו הגנה חדש בגבולותיה

צה"ל נערך למבצע ממושך בעזה, שעשוי להימשך חודשים. ההערכה היא שזה משך הזמן שיידרש כדי להכריע את הזרוע הצבאית של חמאס וליטול ממנו את היכולת השלטונית, כדי לעצב מציאות חדשה בין ישראל לרצועה.

התוכנית הזאת מחייבת מבצע קרקעי נרחב, שיתחיל בכפוף לכמה תנאים. כחלק מכך חידשה ישראל באופן חלקי את הזרמת המים לדרום הרצועה. זה נועד לתמוך במהלך של הנעת האוכלוסייה דרומה לנחל עזה, כדי להותיר את השטח שמצפון לו נקי ככל האפשר מאזרחים, כך שיתאפשר לצה"ל לפעול בו ביתר חופשיות. צה"ל אף הקצה אזור שיהיה חסין מתקיפות - אזור המואסי והשטחים שבהם היו יישובי גוש קטיף שפונו במסגרת ההתנתקות - בתקווה שרוב האזרחים הפלשתינים יגיעו אליו. במקום גם אמורה לקום עיר אוהלים בסיוע האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים, בתיאום עם ישראל. סביר שגם מצרים תירתם לסייע לכך, כדי למנוע נהירה של מאות אלפי פליטים פלשתינים לתחומה.

עקב אכילס

בישראל מודעים לכך שהמשבר ההומניטרי יהיה עקב אכילס של המבצע בעזה. הנושא צפוי לעמוד במוקד שיחותיו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל, ואפשר להניח שהפעילות ההתקפית הנרחבת תידחה עד לאחר שיעזוב את האזור.

ביקורו של ביידן אמור להעביר מסר כפול: הזדהות מלאה ושותפות אינטרסים וגורל עם ישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, ובהמשך לכך תמיכה במהלך הישראלי שנועד להכריע את חמאס, וכן אזהרה ברורה לחיזבאללה ולאיראן שלא ינצלו את המצב לפתיחת מערכה רב־זירתית. לשם כך גם משגרת ארה"ב את נושאת המטוסים אייזנהאואר למפרץ הפרסי, לאיום ישיר על טהרן.

בישראל סבורים כי האיום האמריקני נקלט באיראן ובלבנון, וגם התגובות האגרסיביות יחסית של ישראל בצפון והפעולה הנרחבת בעזה אמורות לייצר הרתעה. עם זאת, המתקפות מצפון עלולות להתגבר כאשר צה"ל יפלוש קרקעית לרצועה, והן עלולות לצאת מכלל שליטה גם ללא החלטה מכוונת של אחד הצדדים. זה התסריט שממנו חוששת וושינגטון, משום שהוא עלול לגרור גם אותה למערכה במזרח התיכון ואפשר שגם במפרץ הפרסי.

מחשש להסלמה רב־זירתית, וכחלק מההכנות למלחמה ממושכת בעזה, האיצה ארה"ב את הסיוע שהיא מעניקה לישראל. בשבוע החולף נחתו בארץ 26 מטוסים אמריקניים ובהם אמצעי לחימה וציוד רב. חלק מהציוד הגיע ישירות מארה"ב, וחלקו ממחסני הצבא האמריקני באירופה ובמפרץ הפרסי. ישראל קיבלה בעיקר פצצות וחימושים מסוגים שונים שיאפשרו לה אורך נשימה ממושך, וכן רכיבים התקפיים והגנתיים נוספים.

סיוע חסר תקדים

הסיוע האמריקני הוא חסר תקדים, גדול בהרבה מזה שניתן לישראל במלחמת יום הכיפורים. בשלב הנוכחי מדובר בסיוע שישראל נדרשת לשלם עבורו, אם כי אפשר שבהמשך יהפוך חלקו למענק (או שסכום הסיוע האמריקני יוגדל על רקע המלחמה והאיום המוגבר על ישראל). ההתאמות הנדרשות בתקציב בארץ טרם נעשו, ובינתיים הנחה משרד הביטחון להתנהל ללא מגבלות כדי לאפשר מוכנות מלאה ללחימה, וכן למהלכים הנדרשים בעורף.

כחלק מכך, נדרש משרד הביטחון לטפל עד כה ביותר מ־330 הלוויות צבאיות של חיילי צה"ל, שוטרים ואנשי שב"כ. בד בבד, נדרש אגף השיקום לטפל עד כה ביותר מ־1,250 פצועים, והוא נערך גם למספר עצום של הלומי קרב שיידרשו לסיוע. משרד הביטחון וצה"ל גם מנהלים את כל תהליך זיהוי מאות הגופות של ההרוגים במתקפת חמאס (כולל האזרחים), ומנהלים את כל תהליך הוצאת התושבים בצפון ובדרום לרענון בבתי מלון.

המשרד הקים גם מינהלת מיוחדת שאמורה להעניק סיוע ראשוני ליישובי עוטף עזה, בראשותם של האלופים רוני נומה ומיקי אדלשטיין, והקציב 10 מיליון שקלים לתחילת עבודתה. מדובר בתקציב שנועד לאפשר ליישובים לשוב לפעילות ראשונית (מחזרת תושבים ועד פעילות חקלאית). השיקום ארוך הטווח של התשתיות והבינוי אמורים להיעשות בידי מינהלת מקבילה שהוקמה במשרד ראש הממשלה, בהובלת מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית משה אדרי.

במקביל, וכחלק מיעדי המבצע לשינוי יסודי של המציאות בדרום, תידרש ישראל לעצב קו גבול חדש מול עזה שימנע מתקפות דומות בעתיד. זה ידרוש מרחבי ביטחון משמעותיים, אבל גם הקמת קו הגנה פיזי וצבאי שיהיה שונה משמעותית מזה שהיה קיים עד כה. אופיו של המודל החדש ייגזר במידה רבה גם מתוצאות המבצע, ועלותו תתווסף לעלות האדירה ממילא של המלחמה שצפויה להגיע לכדי מאות מיליארדי שקלים.