טרור בדרכים: "זה גרוע מחווארה, הם משליכים סלעים של 5 ק"ג והצבא טוחן מים"

גידול במספר מקרי תקיפת אוטובוסים ישראליים בשומרון • מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום", 24 אוטובוסים של חברת "תנופה" שמפעילה תחבורה ציבורית בפרוזדור ירושלים ובשומרון, נפגעו בשנה האחרונה • אחד הנהגים: "זו תופעה יומיומית - אני מפחד לנהוג באוטובוס אבל אין לי ברירה, אני חייב להתפרנס" • תושבים יהודים מקומיים הקימו יחידת סיור אזרחית

שמשת אוטובוס מנופצת לאחר מתקפת אבנים בכבישי יו"ש. צילום: ארגון כוח לעובדים

"אשתי נסעה יחד איתי באוטובוס כשחטפנו את הסלע. פתאום ראיתי רעולי פנים קופצים החוצה וזורקים את הסלע", מספר רפאל כהן-יגודייב, נהג אוטובוס בקו קדומים-כפר סבא על רגעי האימה שעבר.

אימים בכביש ביו"ש: זריקת אבנים לעבר רכבים באזור כפר עזון

"אם לא הייתי בולם ברגע שקלטתי את המחבלים, הסלע היה חודר את השמשה גבוה יותר ואשתי הייתה חוטפת אותו. אני לא יודע אם היא הייתה נשארת בחיים. הרסיסים של הזכוכית הגיעו עד למושב האחורי. אנחנו בטראומה. אני מבקש מאנשים לא לשבת ליד חלונות ספציפיים. זה עניין של זמן עד שמישהו ייפגע". 

הנסיעה בכביש 55, מהצירים המרכזיים ביותר בשומרון, הפכה בחודשים האחרונים לסיוט, עם זינוק במספר יידויי האבנים על הציר מצד מחבלים פלשתינים ששמו לעצמם כיעד לפגוע, לצד כלי הרכב הפרטיים, גם באוטובוסים. עשרות נוסעים באוטובוס שאינו ממוגן ירי הם יעד אטרקטיבי בהרבה, יודעים המחבלים, ולכן הם מצטיידים בסלעים של ממש, שיכולים לרסק את הזגוגיות ממוגנות האבנים, אורבים במקומות ידועים מראש, וכשכלי הרכב הכבד מתקרב הם מרימים את הסלעים ומיידים אותם.

צילום: הצלה ללא גבולות יו"ש,
שמשה מנופצת בקרני שומרון, צילום: הצלה ללא גבולות יו"ש

התוצאה מפחידה. תיעוד של אוטובוסים מנופצי זגוגיות מלמדים שהמרחק בין נזק לנפגעים בנפש הוא קצר. מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי עד כה נפגעו מיידוי אבנים על הציר בשנה האחרונה 24 אוטובוסים של חברת "תנופה" שמפעילה תחבורה ציבורית בפרוזדור ירושלים ובשומרון. עשרה מהאוטובוסים נפגעו באופן קשה והורדו מהכביש. נכון לתחילת ספטמבר נמסר כי ארבעה נהגים נפצעו מרסיסים בפיגועים הללו והוצאו לחופשות מחלה.

"הכביש הזה הפך יעד למתקפות אבנים", אומר ראש מועצת קדומים חננאל דוראני, "כמעט אין יום שבו מכונית או אוטובוס לא נפגעים. היו גם נהגים שנפצעו, אך לשמחתי רוב הפגיעות הן ברכוש". דוראני אומר כי הכיכרות שבנו "נתיבי ישראל" הפכו למפגע ביטחוני, זאת משום שכלי רכב נאלצים להאט בהגיעם אליהן וכך הם הופכים ליעד. מדובר בטענה ששבה ועולה בכל רחבי יהודה ושומרון, כולל בהר חברון, שם נאלץ נהג כלי הרכב שבו נסעה בת-שבע ניגרי ז"ל להאט וכך הקל על המחבלים לעקוף אותו ולירות לעבר המכונית.

דוראני מראה כדוגמה הודעות שקיבל מנהג שספג אבנים בדרכו הביתה. "רעולי פנים לצד הכביש ממש 'נהנו' מהתנועה האיטית והצפופה, כשהרבה שבים הביתה, וכיסחו מטווח אפס. מעבר לנזק העצום ברכוש של מכוניות רבות זה נס גלוי שאין פגיעות בנפש. ברוך השם, אני בסדר מלבד שריטות קלות. נס של ממש. איך אפשר להניע לפירוק הכיכר, מלכודת המוות הזו בעזון? זה מטורף לחלוטין שהוקם כביש שנקרא 'עוקף עזון' ובסופו של דבר הובילו למהלך שבו אנו חשופים לסכנה יומיומית בלב הכניסה לכפר שלהם".

על הרצפה מרוב פחד

רפאל כהן־יגודייב אומר כי מדובר בסכנת חיים. בחודשים האחרונים ספג האוטובוס שבו הוא נוהג אבנים בשלושה מקרים. בפעמיים הראשונות היה מדובר בנזקי פח בלבד, אך הפעם השלישית, שהתרחשה לפני כשבוע וחצי בלבד, סיכנה את חייו, את חיי אשתו ואת חיי הנוסעים באופן חד־משמעי.

"אני נוסע כבר שנים באזורים האלו. מדובר בציר הכי בעייתי באזור, אולי אפילו יותר מחווארה, שבה הפגיעה היא בגלים. כאן זה קורה יום-יום. יש מקומות קבועים ושעות קבועות. הם מתלבשים על מקום קבוע ומשליכים משם סלעים. המחבלים הבינו שאבן לא עושה כלום חוץ מלפוצץ את השמשה ממוגנת האבנים ולכן התחילו לזרוק סלעים של 5-4 ק"ג. לא יודע איך ניתן לזרוק סלע במשקל כזה. אין עם מי לדבר אחרי פיגוע כזה, הם לא עושים מספיק. התקשרו אלי מהמשטרה ומהצבא אחרי הפיגוע האחרון אבל לא רציתי לדבר איתם. שאלו אותי אם הם היו רעולי פנים וכמה היו. כמה אפשר לטחון מים? תעשו מה שצריך. אלו מקומות קבועים. שפשוט יתפסו אותם".

כהן־יגודייב, תושב עמנואל, מספר כי הוא חושש לנסוע על הציר. "היינו בלונה-פארק בחופש הגדול וכשחזרנו ביקשתי מאשתי להגן בגופה על הילדים באזור הכפר עזון. היא לא הבינה למה אני אומר את זה. עכשיו היא מבינה. היא מתעקשת כעת לשבת על הרצפה באמצע האוטובוס מהפחד. אי אפשר לחיות ככה. אני מוריד את הווילונות בחלק מהאוטובוס כדי שאם חס וחלילה תהיה מכה - אחוז מסוים ייבלם על ידי הווילון. אני גם מורה לאנשים לשבת במקומות ספציפיים, לא בחזית. אני מפחד לנהוג באוטובוס אבל אין לי ברירה. אני חייב להתפרנס".

היקף חסר תקדים

במרכז האתגר של כוחות הביטחון עומד הכפר עזון, שנחשב לעוין במיוחד ולמוקד של פעילות חבלנית עוינת עממית. בצה"ל מודעים היטב לכך שהמחבלים הציבו כמטרה את האוטובוסים ועושים מאמצים משמעותיים כדי למגר את התופעה. בשבועות האחרונים בוצעו מבצעים רבים בתוך הכפר לצד פעילות בכבישים.

צילום: הצלה ללא גבולות יו"ש,
צילום: הצלה ללא גבולות יו"ש,

חלק מהתושבים אינם רואים בפעילות של צה"ל די והחליטו לפעול על דעת עצמם ולהקים מעין יחידת סיור אזרחית. "אני גר באזור הזה מאז 2005, ואף פעם לא היה כזה היקף של זריקות אבנים", אומר אביעד גדות, תושב קדומים ומנהל ארגון "תורת לחימה" שתומך בהקמת היחידה.

לטענתו, צה"ל מוגבל באפשרות לפעול בגלל הוראות פתיחה באש, ועל כן החליטו התושבים להגביר את הלחץ באמצעות סיורים אזרחיים, דבר שהצבא מתנגד לו. "אנחנו מבינים שזה מציל חיים והולכים על זה בכל הכוח, כדי לגרום לצבא להגן על השטח. כשיהודים נמצאים על הציר גם צה"ל מגיע".

דוראני מתנגד לפעילות האזרחים: "זה לא נכון להקים מיליציה פרטית, אסור לנו לקחת את הדברים לידיים. הצבא חזק ויודע לעשות את העבודה, ועם זאת אנחנו צריכים להפעיל לחץ משותף על הרשויות שיפעלו כנדרש".

צה"ל מסר בתגובה: "מדובר ביוזמה פרטית אזרחית שאינה מתואמת עם צה"ל. צה"ל פועל במגוון אמצעים גלויים וסמויים לטיפול באירועי זריקות האבנים, ועצר עשרות חשודים בחודשים האחרונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר