למרות השקט היחסי ביו"ש בימים האחרונים, נתוני מערכת הביטחון מהמחצית הראשונה של 2023 מצביעים על עלייה חריגה בפיגועי הטרור ובמספר הנפגעים הישראלים. כמו אירועי השבועות האחרונים, הנתונים עשויים לקרב מבצע בצפון השומרון.
דיווחים פלשתיניים: ריכוז כוחות צבא באיזור ג'נין >>>
מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי מתחילת השנה בוצעו 132 פיגועים משמעותיים ביו"ש, מתוכם 111 פיגועי ירי, 13 פיגועי דקירה, שישה פיגועי דריסה ושני פיגועי מטען. במחצית הראשונה של השנה נהרגו 28 ישראלים וזרים, וכן פועל עזתי שנהרג במהלך מבצע מגן וחץ כתוצאה מרקטה ששוגרה מעזה.
תיעוד של מסתערבי מג"ב איו"ש בפעילות חילוץ פצועים 'תחת אש' בלב ג'נין // דוברות המשטרה
בשורת ההצלחות של מערכת הביטחון, ובעיקר שב"כ, ניתן למנות סיכול של 362 פיגועים מתחילת השנה הנוכחית, מתוכם יותר מ־300 פיגועי ירי וכ־30 פיגועי מטען. עם זאת, המידע המודיעיני מצביע על כך שבכל רגע נתון יש התרעות "חמות" לפיגועים, מה גם שכידוע, חלק מהפיגועים מצליחים לצאת לפועל גם כשלאף אחד אין התרעה מוקדמת.
הנתונים הקשים מצטרפים למתיחות הביטחונית בתקופה האחרונה, בעיקר בצפון השומרון, בסביבת ג'נין. בשבוע שעבר תועד ניסיון שיגור של שתי רקטות מהאזור, ככל הנראה לעבר יישוב ישראלי. ברקטות לא היה חומר נפץ, והן נחתו עשרות מטרים בלבד מהמשגר ששיגר אותן, אך במערכת הביטחון ציינו כי גורמי הטרור ביו"ש ניסו כבר תקופה ארוכה לייצר רקטות, וכי הדרך היחידה למנוע זאת היא לסכל את התשתיות. כמה ימים קודם לכן, כלי טיס בלתי מאויש תקף וחיסל חוליית מחבלים באזור ג'נין.
רצף האירועים הללו, חולשת הרשות הפלשתינית, הלחץ הפוליטי מימין וההבנה שגל הטרור לא דועך לבדו, עשויים לדחוף את ישראל למבצע צבאי ביו"ש. רק אתמול נערך דיון ביטחוני בלשכת ראש הממשלה עם שר הביטחון יואב גלנט ועם בכירים נוספים. על הפרק: המצב המתוח בג'נין. כפי שפרסמנו ב"ישראל היום" לפני כמה שבועות, הנושא נמצא על שולחנו של גלנט כבר כמה שבועות.
שב"כ, שמתמודד עם עשרות התרעות לפיגועים מדי יום, חזר בשבועות האחרונים על עמדתו העקבית, שלפיה מבצע צבאי בצפון השומרון הוא בלתי נמנע - ויפה שעה אחת קודם, שכן כרגע לא ניכר שהטרור נמצא במגמת דעיכה - והדרך לצמצם את הנפגעים הישראלים היא לאסוף נשק ולעצור מבוקשים.
צמרת צה"ל, לעומת זאת, לא הציגה בשבועות האחרונים חזית אחידה בנושא. מי שבסוף מקבל החלטה במקרים אלו הוא הדרג המדיני - ובעיקר ראש הממשלה ושר הביטחון, הנתונים בתקופה האחרונה ללחץ פוליטי כבד מימין, ובעצם מבכירי הקואליציה שלהם, שמשקפים את רגשות הציבור שהם מובילים, שחש כי ביטחון תושבי ההתיישבות מופקר.
תחושת התסכול הזו מופנה לעיתים כלפי מעשי נקם כלפי פלשתינים או לפגיעה בחיילי צה"ל ובמפקדיו המשרתים ביו"ש. כמו כן, יש לציין כי ההשוואות החוזרות ונשנות למבצע חומת מגן מבטאות חוסר הבנה של המציאות. היום, בניגוד ל־2002, לא פועלות ביו"ש תשתיות טרור מאורגנות באותו סדר הגודל. מה גם שצה"ל נכנס כיום ללא בעיה לשטח A של הרשות הפלשתינית במקרה הצורך.
המצב הביטחוני בגזרה אולי מצדיק שימוש באמצעים ביטחוניים כבדים יותר, אך גם כעת אף אחד בצבא לא מדבר על כיבוש מלא של השטח, אלא בעיקר על מבצע ממוקד במקום ובזמן, שבמסגרתו ייעצרו מבוקשים וייאספו כלי נשק. לא צריך להיות מומחה ביטחוני כדי להבין שאם אכן יתבצע מהלך כזה, הוא יתמקד בצפון השומרון, ובעיקר בג'נין או בשכם ובסביבותיהן, שכן אזורים אלו הפכו לגן עדן לחמושים ולמחבלים. בחודשים האחרונים לא נרשמה כניסה אחת של כוחות הצבא למקום ללא חילופי אש והפרות סדר, וגם מבצע צבאי צפוי להיתקל בהתנגדות מסוג זה.
"למה מחכים?"
בשבוע שעבר הגיע לסיור בשומרון שר התרבות מיקי זוהר. השר סייר בחרמש, שם התרחש הפיגוע הקשה שבו נרצח מאיר תמרי, ורמז שייתכן מבצע בקרוב. "כל פעולה שצה"ל יעשה בעתיד, ואני בטוח שהיא גם תיעשה, תיעשה באופן שיפתיע את האויב".
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן הדגיש גם הוא כי יש לבצע את הפעולה בהקדם. "כולם מבינים שיהיה מבצע, כי זה עולה בדם - משני עברי הקו הירוק. בצפון השומרון יש פחות התיישבות, ולכן יש יותר בעיות ביטחוניות. לא סתם יצאו 90 מהפיגועים מהאזור הזה. הממשלה חייבת לחזק את ההתיישבות, ולצאת מייד למבצע צבאי כדי לפגוע בתשתית הטרור.
"אני לא מבין את הממשלה", הוא מוסיף. "אני תומך בה, והיא עושה המון דברים טובים, אבל בנושא הביטחוני אין שינוי משמעותי מהפרדיגמה שהביאה את גל הטרור הזה. הממשלה לא יכולה לפעול בכלים של קודמיה. כל בר־דעת מבין שיש צורך במבצע צבאי, אז למה לכל הרוחות הם מחכים?".
השתתפה בהכנת הידיעה: שירית אביטן כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו