צה"ל הכניס את ארגוני הטרור להלם | דעה

בשבוע וחצי האחרונים אפשר לראות קפיצת מדרגה באיכות הפעולה של צה"ל. רואים הונאה, רואים תחבולה, רואים הפתעה. צה"ל מופיע כקטלני, מדויק וחסר עכבות - אבל במידה. החיסול המשולש של ראשי הג'יהאד האסלאמי, בצורה ובתיאום שבהם הוא בוצע, הכניס את ארגוני הטרור לבלבול ולהלם.

נשמעו קולות שתהו למה ישראל נכנסת למגננה פסיבית, יושבת במתח לראות מתי ואיך תגיע תגובת ארגוני הטרור. מאחר שרמת התחכום של צה"ל, בהובלת הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט, היא גבוהה בסבב הזה, מוקדם לסכם ולשפוט את התנהלות המבצע. לפי עקרונות המלחמה, לאחר מהלומת פתיחה מוצלחת במיוחד, צה"ל היה צריך לעבור לניצול הצלחה. לנצל את הבלבול וההלם בג'יהאד האסלאמי ובחמאס כדי להמשיך ולבלבל אותם בירי ובמבצעים.

היה נדמה שזה לא קורה, והפרשנים נצמדו למיקרופונים במשך יותר מ־12 שעות, בברבור על המתנה פסיבית מתוחה לתגובת הג'יהאד שבוא תבוא.

בינתיים חיל האוויר מראה יכולות מרשימות: כמה חוליות נ"ט או חוליית מרגמה או ירי רקטות חוסלו וסוכלו לפני שהצליחו לבצע ירי. בסבבים האחרונים בלט חוסר היעילות של חיל האוויר ביירוט חוליות שיגור. בסופו של דבר, ההרתעה הטובה ביותר היא חיסול משגרי רקטות.

השקט שלאחר סערת החיסולים שלשום פינה את מקומו לשני היבטים של המשך מבצע "מגן וחץ": האחד הוא טעינה מחדש של מצבר הלגיטימציה: אם הם חוזרים לירות טילים על אזרחים, צה"ל חוזר לפעול וגובה מחיר גבוה מארגוני הטרור ומהעורף העזתי; ההיבט השני הוא הוויכוח השגור במישור המוסרי - כמה בלתי מעורבים מותר לצבא מוסרי כמו צה"ל לסכן במסגרת פעולת סיכול חיונית?

בלט שהיועצת המשפטית נמצאה בלופ של מקבלי ההחלטות (היא זו שהחליטה שלא צריך לכנס את הקבינט הביטחוני). לעומתה, אסא כשר כנראה לא היה בלופ. הפעם לא נעשה שימוש בנהלים מסוג "הקש בגג".

העם שולח את הצבא

ארגוני שמאל קיצוניים, כולל חברי כנסת וכמה כותרות בתקשורת, בחרו לשלול את הלגיטימציה של "מגן וחץ", חיסולים שהיו מלווים בהרג של כתשעה אזרחים. בכל מקרה, תקיפת עובדי ערוץ 13 היא תופעה מגונה, ואם יש אפשרות לאתר את התוקפים - המשטרה צריכה להיכנס לפעולה. הוויכוח הוא סוג של תרפיה ישראלית מזוכיסטית. ישראל נלחמת מול ארגונים המופעלים כשיני תנין על ידי איראן נגד מדינת ישראל ואזרחיה, והמטרה היא רצח חסר הבחנה של אזרחים והשמדת ישראל. זאת אידיאולוגיה ג'נוסיידית, וישראל מחויבת להביא לנטרול אויב כזה שצמח מתוך אוכלוסייה שואפת נקם וחדורת שנאה, כאשר רצח אזרחים הוא מוקד השיטה והאסטרטגיה.

היבט נוסף שמעניק לישראל את העליונות המוסרית מול ארה"ב ושאר מדינות המערב, כולל יהודי אמריקה, כרוך בקשר הישיר בין החברה הישראלית, אזרחי המדינה, לבין הכוח הצבאי שמופעל נגד האויב. החברה ששולחת באמצעות הממשלה הנבחרת את הצבא למבצעים כאלה, יודעת גם שהיא תשלם ישירות את המחיר. אלה לא אזרחי וושינגטון וניו יורק, שנמצאים אלפי מיילים מהכוחות ומכלי הטיס שיורים והורגים בעיראק, באפגניסטן או בסוריה. אצלנו זה העם עצמו שנפגע והוא גם שולח את הצבא לפעולה. המגע הישיר נותן את חוט השדרה המוסרי, גם אם יש פגיעה סביבתית.