מבצע "מגן וחץ": נדרש יותר מחיסול מוצלח כדי לשנות את המציאות

ישראל יצאה למבצע "מגן וחץ" כמעט בלית ברירה. ההתפרעות הבלתי פוסקת של הג'יהאד האסלאמי, שהגיעה בשבוע שעבר לשיא עם שיגור הרקטות בצהרי היום לשדרות, בשילוב עם השחיקה החמורה בהרתעה בכל הגזרות, לא הותירו לה ברירה אלא לחזור ליסודות.

ראשיתו של המבצע היתה מוצלחת מאוד. הג'יהאד האסלאמי הופתע, הן בעיתוי והן בעוצמה. הפגיעה בשלושת בכיריו - בביתם, בשנתם - הוציאה את הארגון משיווי משקל. זאת היתה תזכורת גם לבכירי טרור אחרים בגזרות אחרות שביתם אינו מבצרם, וששום מקום הוא לא באמת חסין עבורם. חסן נסראללה, שבחודשים האחרונים מתהלך כטווס, יכול להעיד על כך ממקור ראשון.

מבצע כזה מחייב סנכרון מדויק בין מודיעין איכותי (אנושי וטכנולוגי) ויכולת מבצעית כירורגית. ישראל היא אלופת העולם בשני הרכיבים האלה, ובעיקר בהפיכתם לשלם שגדול מסך חלקיו. בחיסול בעזה נדרש לא רק מידע מדויק היכן כל אחד מהבכירים ישן ברמת החדר הספציפי בבית ומי נמצא לצידו, אלא גם לתזמן את המראת המטוסים ואת התקיפות כך ששלושתם ייפגעו במקביל ולא יוכלו לחמוק. העובדה שהביצוע עבר באופן חלק היא תוצאה של הפזל המודיעיני־מבצעי המוקדם הזה, שחלק ניכר ממנו הוקדש לאפשרות של פגיעה בבלתי מעורבים.

האישור לחיסול ניתן כבר ביום שלישי שעבר (מייד לאחר הירי לשדרות), אולם הוא נדחה בכל פעם מחשש לפגיעה במספר גדול של אזרחים. לישראל היה עניין להימנע מכך לא רק בהיבט ההומניטרי, אלא משום שפגיעה כזאת הייתה בהכרח גוררת את חמאס למערכה. ההחלטה לתקוף אתמול בכל זאת התקבלה, בין היתר, משום שהיה ברור כי לבכירים שחוסלו יש פוטנציאל מתמיד לפעול שוב ולהצית הסלמה רחבה שבמהלכה ייפגעו הרבה יותר חפים מפשע בשני הצדדים.

הג'יהאד ינסה לאתגר את ישראל

ועדיין, אפשר להעריך שהצהרתו של חמאס כי ייקח חלק בתגובה נובעת מהעובדה שבתקיפה נהרגו אזרחים ומהסולידריות הפנים־עזתית. אולם סביר שהם לא רוצים להיגרר להסלמה רחבה שבהכרח תוביל לכתישתם ולכתישה של עזה, ולכן ישאפו לפעול באופן סמלי - אולי רק בירי לאזור עוטף עזה.

הג'יהאד האסלאמי, לעומת זאת, יבקש להגיב בדרך קשה בהרבה. הנחת העבודה שינסה לאתגר את ישראל בכל דרך אפשרית, כולל בירי רקטות למרכז. בארגון מבינים שהשילוב של משמעת אזרחית גבוהה ושל שיעורי היירוט המרשימים של כיפת ברזל (יותר מ־90 אחוז בסבבי הלחימה האחרונים) מצמצם מאוד את הסיכוי שלהם לגבות מחיר, ולכן מחפשים מאתמול תגובה "בטוחה" יותר בדרך של ירי נ"ט או צליפה. זאת הסיבה שצה"ל סגר לאחר התקיפה את כל הכבישים בדרום שנצפים מהרצועה.

למידת הצלחתו של הג'יהאד האיסלאמי להסב נפגעים לישראל יהיה משקל מרכזי במשך ההסלמה. אם ייכשל בכך - וכאשר מנגד צפוי חיל האוויר לתקוף בעזה באינטנסיביות כדי לגבות מהארגון מחירים נוספים - צפוי לגבור לחץ תושבי הרצועה על חמאס להשיב את השקט ולאפשר חזרה לשגרה (לרבות עבודה בישראל). אולם אם הארגון יצבור הצלחות - ובוודאי אם חמאס ייאלץ להצטרף למערכה רחבה - עלולה ישראל להיגרר להסלמה לא רצויה, כולל לאפשרות של חיבור רב־זירתי בצפון ובערים המעורבות. במערכת הביטחון מעריכים שהסיכוי לכך קטן, אולם נערכים במסגרת הנחת עבודה מחמירה, ומתגברים את המערכים המודיעיניים והמבצעיים גם בצפון. גם משטרת ישראל נדרשת להיערכות מיוחדת, שמחייבת לא רק איומים ופריסת כוחות אלא שיחות הרגעה וגישור עם ראשי הערים והקהילות בערים המעורבות.

אולם עוד בטרם החלה ההסלמה, ברור שגם בסופה לא ישתנה דבר מהותי מול עזה. הפוליטיקאים שהתרברבו אתמול כי הובילו לשינוי מדיניות נולדו אחרי שישראל החלה בחיסול אויביה, ולא מסוגלים לספור או להכיר את כמות מנהיגי הטרור שחוסלו בעשורים האחרונים בעזה. למי ששכח: רק לפני תשעה חודשים, במבצע "עלות השחר", חיסלה ישראל את הנהגת הג'יהאד האסלאמי ברצועה, מה שמלמד לא רק שראשות הארגון בעזה היא כנראה אחד התפקידים הכי קצרי מועד שיש, אלא גם שההרתעה שנוצרת מהחיסולים מוגבלת, בוודאי כאשר ברקע נושפת איראן ודוחקת (בכסף ובדיבורים) לאתגר בשיטתיות את ישראל. זה בא לידי ביטוי לא רק בירי רקטות; לשניים מהבכירים שחוסלו היתה גם מעורבות עמוקה בגלגול פיגועים ביו"ש באמצעות חוליות שהפעילו, חימשו ומימנו מהרצועה.

כעת נדרשת ישראל לעצבים חזקים, למשמעת אזרחית ולמערכת מדינית־הסברתית שתדע לבנות לגיטימציה אזורית ובינלאומית להמשך הפעולה, אם תידרש. כדאי למנהיגיה גם למעט בהצהרות ולתת למעשים לדבר. זה זמנם של צה"ל והשב"כ, לא של פוליטיקאים תאבי תקשורת ולייקים שמשחררים הצהרות חסרות כיסוי לאוויר. את הטרור לא מנצחים במכה אלא בנקודות ולאורך זמן, ונדרש הרבה יותר מחיסול מוצלח כדי לשנות מהיסוד את המציאות בעזה ובשדרות.