להתכונן היום למלחמה של מחר: על רקע ההסלמה - אלה הצעדים שישראל צריכה לעשות

בבואנו לדון בדרכי הפעולה המיטביות להתמודדות עם גל הטרור, יש להבחין באופן ברור בין שיטת הפעולה לבין המטרה. בזירה הפלשתינית אנו עומדים בפני אתגר אסטרטגי חמור, ושלושה אתגרים טקטיים מרכזיים שמאפיינים את הטרור שישראל חווה בתקופה האחרונה. הדיון במבצע צבאי נרחב עוסק מן הסתם באתגרים הטקטיים, שכן לכל ידוע שאת האתגר המדיני־אסטרטגי לא ניתן לפתור במבצע צבאי כמו זה המוצע בצפון השומרון.

האתגרים הטקטיים הם: הכוונת הפיגועים של חמאס מחו"ל ומעזה; טרור הצעירים ("גוב האריות" ודומיו) - שכבה רחבה של צעירים פלשתינים מתוסכלים וחסרי הנהגה, שמאסו במנהיגות הפורמלית של הרש"פ ומחפשים דרך חדשה ואלימה לממש את לאומיותם; ואובדן השליטה הביטחונית של הרש"פ בצפון השומרון עם היחלשות מוסדותיה.

מבצע צבאי נרחב בצפון השומרון לא יספק מענה לכל האתגרים האלו. הוא לא יטפל בהכוונה של חמאס מחו"ל ומעזה, היפוך הוא, הוא עלול להחמיר את מצבה של הרשות הפלשתינית על ידי החלשה נוספת של מנגנוני הביטחון שלה (מה שישפר את סיכויי חמאס להרחיב אחיזה בשומרון).

אנו נדרשים לתכנן את המבצע הבא ולא את הקודם, להתמודד עם הבעיות הנוכחיות ולא אלו של השנה שעברה. זה אומר לקבל החלטות בשום שכל, על פי תמונת מצב עדכנית ולהנחות את כוחות הביטחון בהתאם – גם כשהדם רותח לאחר פיגועים קשים. אין להפנות את הפגיעה כלפי מי שהכי פשוט ונוח לפגוע בו אלא יש למקד את הפגיעה הכואבת במרכזי כובד. במחוללי הפיגועים.

הצעדים שעל ישראל לנקוט כעת:

1. המשך פעילויות הסיכול והפגיעה במחוללי הטרור – על בסיס מודיעין מדויק, בנחישות ותוך ניסיון מתמיד להימנע מנזק אגבי.

2. שת"פ הדוק ככל האפשר עם הרש"פ כנגד חמאס. אי קריסת הרש"פ היא אינטרס ישראלי מובהק – האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

3. מול חמאס עזה - המשך גביית מחיר כבד מארגון הטרור על כל הפרת ריבונות וירי תלול מסלול.

4. מול פעילות חמאס בלבנון ובסוריה – נדרשת חשיבה מקורית שמקומה בחדרים הסגורים.

5. מול חיזבאללה ונסראללה שמנסה לחבר בין הזירות – יש לפעול באופן שיחרוג מציפיותיו ויפתיע אותו. הדבר לא נעשה לאחר הירי האחרון מלבנון, ירי שככל הנראה לא חיזבאללה אחראי לו אך סביר להניח שאישר את התשתית שאפשרה אותו.

אל מול האתגרים החיצוניים שלא פחתו בחודשים האחרונים נדרשים תחכום, לקיחת אחריות וקונצנזוס רחב בחברה הישראלית. התנאי הבסיסי לכל זה, לפני כל שאר הדברים, הוא החזרת הלכידות החברתית והפסקת הפצעים העצמיים שאנו מטילים בעצמנו על עצמנו בהמשך העיסוק הבלתי פוסק במהפכה המשפטית. זה הזמן לפשרה ואיחוי הקרעים שיאפשרו התמקדות באויבנו שכרגע צופים מהצד ומחככים ידיהם בהנאה רבה.