בגלל השחיקה בהרתעה הישראלית: נסראללה העלה את סכום ההימור

ירי 34 הרקטות מדרום לבנון לשטח הגליל המערבי בשעות הצהריים הוא ללא ספק האירוע הביטחוני החמור ביותר בגזרה זו מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006. ההסבר המיידי לירי הוא תגובה פלשתינית לאירועים החריגים בהר הבית, חלק מהזדהות עם מה שנתפס כ"חילול מסגד אל אקצה". אלא שבניגוד למטחים מרצועת עזה שנורו בתגובה, בזירה הצפונית המצב מורכב הרבה יותר - שכן נסראללה איים כי יגיב לכל פעולה ישראלית בשטח לבנון ואיומו מגובה בעשרות אלפי רקטות המכוונות לשטח ישראל.

איומיו של מזכ"ל חיזבאללה כי יגיב לכל פעולה ישראלית המכוונת כלפי לבנון או אזרחים לבנוניים, גרמו לישראל במשך חודשים ארוכים להבליג שוב ושוב על פעולותיו המתריסות. כך, בין היתר, ישראל לא הגיבה על שיגור כלי הטיס הבלתי מאוישים לעבר אסדת "כריש" לפני כמה חודשים וכלל הנראה בחרה בפעולה עקיפה בדמות תקיפות בסוריה בתגובה למחבל הלבנוני שחדר לישראל ונשלח ככל הנראה על-ידי חיזבאללה.

מדיניות ההכלה והתגובה העקיפה של ישראל הגבירה מאוד את ביטחונו העצמי של נסראללה, שהעלה את סכום ההימור שלו. לשחיקה בהרתעה הישראלית התווסף כמובן המצב הפנימי המאוד מעורער בישראל בשבועות האחרונים בעקבות הניסיון להעביר את הרפורמה המשפטית, שגרר מחאת מילואימניקים נרחבת כמו גם מתיחות בין וושיגנטון לירושלים.

אירוע רב-זירתי, אך חד-ארגוני

אלא שכעת ישראל לא יכולה עוד להמשיך במדיניות ההבלגה וההכלה, שכן ירי 34 הרקטות משנה את המצב דרמטית. נקודת האור היא "כיפת ברזל", שהיום בדיוק מלאו 12 שנים ליירוט הראשון שלה (ב־7 באפריל 2011). בזכות יירוט 25 הרקטות ששוגרו לעבר יישובים בישראל, יכלו אתמול הקברניטים לקבל החלטות מהראש, ולא מהבטן, ולנסות למצוא את אופן התגובה שאולי לא יגרור את ישראל למלחמה כוללת עם חיזבאללה.

אמש בשעות אחר הצהריים ניסו בצה"ל כבר לסמן את כיוון התגובה, כאשר דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, הדגיש כי האירוע הוא אמנם רב-זירתי, אך הוא חד-ארגוני. רב זירתי, שכן בלילה הקודם, במהלך ליל הסדר עצמו, נורו שתי רקטות לאזורים הסמוכים לגדר ואתמול לפנות בוקר שוגרו שבעה טילי קרקע אוויר, כלומר, נ"מ, לעבר שמי הרצועה.

תא"ל הגרי ציין כי מקור הירי בשתי הזירות הוא פלשתיני-חמאסי. אלא שגם במערכת הביטחון מבינים היטב שירי בהיקף כזה מדרום לבנון לא יכול להתבצע ללא אישור, או לכל הפחות ללא ידיעת חיזבאללה - הפטרון בשטח. אך בדבריו, דובר צה"ל לא הזכיר את ארגון הטרור הלבנוני, ורק פסק כי "למדינת לבנון יש אחריות כשנורית ממנה אש" וציין עוד כי נבדקת גם מעורבות איראנית.

להקטין את הסיכוי להתלקחות כוללת

אמש התקיימו אתמול דיונים ביטחוניים קדחתניים באשר לאופן התגובה הישראלית. תחילה בצבא ובשב"כ, אחר כך אצל שר הביטחון, ולבסוף, בלית ברירה, הורה ראש הממשלה נתניהו על כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני. למרות שבישראל עשו הכל בחודשים האחרונים כדי להימנע מתגובה באמצעות תקיפות בלבנון מתוך הבנה שפעולה ישראלית בלבנון תגרור תגובה נגדית של חיזבאללה, קשה לראות כיצד מצליחה ישראל הפעם להימנע מתגובה צבאית בלבנון.

הדילמה העיקרית של מקבלי ההחלטות היא כיצד להקטין, ככל האפשר, את הסיכוי להתלקחות כוללת. אך חרף הרצון הישראלי לתחם את התגובה ולהגבילה לפלשתינים, חשוב לזכור שבפעם הקודמת שבה הגיב צה"ל כלפי מקורות ירי פלשתיני מלבנון, באוגוסט 21, הגיב חיזבאללה באמצעות ירי 19 רקטות לעבר הר-דב.

וכך, נכון לעכשיו המטרות המרכזיות של מערכת הביטחון הן לצנן מאוד את האווירה המתוחה בירושלים, ולהגיב ברצועת עזה ובלבנון מבלי להיכנס למלחמה. אלא שבלבנון קשה מאוד לחזות את הדינמיקה של הדברים, ואנו בהחלט יכולים למצוא את עצמינו בכמה ימי קרב, אם לא יותר מזה.