ימים של טרור: ספק אם התגובות השגרתיות יספיקו הפעם

פחות מחודש לאחר שהוקמה, ממשלת הימין "על מלא" של נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר מוצאת את עצמה במבחן ביטחוני ראשון, נפיץ ומורכב במיוחד. גל הטרור אמנם החל בימי הממשלה הקודמת, לפני כ־11 חודשים, אך פיגועי סוף השבוע, ובמיוחדהפיגוע בנווה יעקב, הוכיחו כי ההסלמה לא הולכת לשום מקום, אלא להפך.

כבר בליל שבת, זמן קצר לאחר הפיגוע, הבינו במערכת הביטחון כי ה"הצלחה" עשויה לגרור אחריה פיגועי חקיינים, שיבוצעו בהשראת אותו מחבל שהצליח לרצוח בדם קר שבעה ישראלים. המשטרה הודיעה על הגברת כוננות מיידית, וגם צה"ל פרסם כי יתגבר כוחות ביו"ש. אך התגבור והכוננות לא הצליחו למנוע פיגוע חמור נוסף אתמול בשעות הבוקר.

למערכת הביטחון אמנם לא היה מידע מוקדם על הפיגועים בסוף השבוע, אך לאחר שביום חמישי נכנסו כוחות גדולים של צה"ל ללב מחנה הפליטים ג'נין, כדילעצור חוליית מחבליםשהוגדרה "פצצה מתקתקת", כבר היה ברור שלפנינו סוף שבוע מורכב.

במהלך הפעילות בג'נין נהרגו לא פחות מתשעה פלשתינים, רובם מחבלים חמושים. ניתן רק להניח שלו ידעו שכך יתפתח המצב, לא בטוח שהיו פועלים באותו האופן. בצה"ל ציינו, מנגד, כי מדובר היה בפעולה הכרחית.

כצפוי, נוכח היקף ההרוגים הגבוה, ארגוני הטרור איימו מייד בנקמה, ובתגובה ירה הג'יהאד האסלאמי באישור חמאסשבע רקטות לעבר ישראל, ארבע מהן יורטו והאחרות התפוצצו בשטחים פתוחים. חמאס, מצידו, "השתתף בחגיגה" כשהודיע כי ירה טילי נ"מ לעבר כלי טיס של חיל האוויר, שתקפו בתגובה לשיגור הרקטות לעבר ישראל.

תקופה נפיצה

בישראל מעריכים כי לחמאס אין עניין בהסלמה כעת, אך ארגוני המודיעין הישראליים מצביעים כבר תקופה ארוכה על כך שארגון הטרור מסית לטרור ביהודה ושומרון. בין שהמחבלים ממזרח ירושלים פעלו בהכוונת חמאס ובין שלא, הפיגועים במהלך סוף השבוע הם בדיוק מה שארגוני הטרור שקראו לנקמה רצו להשיג. מעבר לנקמה, הם היו רוצים שבפעם הבאה שבה ישראל חושבת להיכנס לקן הצרעות שבמחנה הפליטים ג'נין, היא תיזכר בסוף השבוע הזה ותהסס.

כך או אחרת, אין עדות למעורבות של ארגוני הטרור בפיגועים הספציפיים של סוף השבוע. אם מדובר במחבלים בודדים, ניסיון העבר מלמד כי הפעולות היעילות ביותר נגדם הן פריסה נרחבת של כוחות בשטח והיערכות נכונה, כמו גם הגברת איסוף המודיעין על ידי השב"כ.

הערב, עם צאת השבת, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון חירום. על הפרק: תגבור כוחות מאסיבי, איטום מיידי של בתי מחבלים, מעצר בני משפחותיהם, קידום חוק גירוש משפחות, ועוד. אך כשסמוטריץ' ובן גביר נמצאים בעמדות מפתח כה משמעותיות, ספק אם ניתן יהיה להסתפק בכך.

די להזכיר כי חרף היותו שומר שבת, זמן קצר אחרי הטבח בנווה יעקב, הגיע איתמר בן גביר לזירת הפיגוע, הפעם כשר לביטחון לאומי, ולא כעוד פרובוקטור תורן. את הקריאות "מוות לערבים" שנשמעו במקום, ושאותן השמיע בעצמו בעבר, תיקן השר הנכבד ל"מוות למחבלים". בעקבותיו, ראש הממשלה נתניהו, שלא הרבה בעבר להגיע לזירות פיגועים, הגיע למקום זמן קצר אחר כך, תחת אבטחה כבדה.

אין ספק. הפיגועים קשים מאוד. הלב נשבר, הדם רותח. אך את ההחלטות בנוגע להמשך הצעדים הביטחוניים יש לקבל מהראש, ולא מהבטן. בקור רוח, בצורה שקולה, באופן שירגיע את השטח, ולא ירחיב את מעגל האלימות. גם כך נמצאת לפנינו תקופה מורכבת ונפיצה, במיוחד כשבעוד כמה שבועות יצוין חודש הרמדאן המועד לפורענות. נדמה כי הימים הקרובים יוכיחו אם אכן האמירה הידועה, שלפיה מה שרואים מכאן לא רואים משם - תחול גם על הצמד בן גביר וסמוטריץ'.