"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זינוק חד בפיגועי הירי ובמספר העצורים: סיכום תמונת מצב ביטחונית לשנת 2022

במהלך השנה החולפת צה"ל תקף מאות מטרות וביצע עשרות מבצעים מיוחדים • 24 אזרחים נרצחו ושבעה מאנשי כוחות הביטחון נהרגו • 2,672 פלשתינים נעצרו • בראש סדר העדיפויות של צה"ל הגרעין האיראני והמוכנות היא "בסך הכל טובה" • יהודה ושומרון היתה אחת הזירות המרכזיות בעיסוק הצבא - בשנה הקשה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה

, עודכן
0השמעה
יו"ש אחת הזירות המרכזיות. חיילי צה"ל בכוננות , איי. אף. פי
יו"ש אחת הזירות המרכזיות. חיילי צה"ל בכוננות, צילום: איי. אף. פי

לקראת סוף השנה האזרחית, בצה"ל מסכמים שנה: במהלך 2022 הטיל צה"ל מאות חימושים, תקף מאות מטרות, ביצע עשרות מבצעי מב"מ (מערכה בין מלחמות, ל"ש) ועשרות מבצעים מיוחדים. במהלך השנה סוכלו גם עשרות תקיפות סייבר, כך עולה מנתונים שפרסמו היום (חמישי) בצה"ל.

בראש סדר העדיפויות של צה"ל נמצאת באופן צפוי למדי, איראן. והכוונה היא לא רק לגרעין האיראני, שקשה לדעת לאן יתפתח בשנת 2023, אלא גם ההתבססות האזורית של איראן בכל רחבי המזרח התיכון, ובסוריה בפרט. בצה"ל מציינים כי המוכנות כלפי איראן "בסך הכל טובה", אך אין ספק שהנושא ימשיך להעסיק את הצבא גם בתקופה הקרובה.

מתקן גרעין איראני, צילום: אי.אף.פי

במהלך השנה האחרונה ביצע צה"ל עשרות תקיפות במסגרת המערכה שבין המלחמות. הפעולות הישראליות מתרחשות בעיקר בסוריה, אבל לא רק, וזאת במטרה לשבש העברות אמצעי לחימה למיליציות בסוריה על-מנת שלא יוקם ארגון טרור בדומה לחיזבאללה בגבול הסורי, וכן למנוע העברת נשק מאיראן ללבנון. יודגש למרות שהפעילות שמתפרסמת היא בעיקר של חיל האוויר, במספר מקרים הופעלה גם אש מהקרקע ואף בוצעו פעולות קרקעיות של ממש.

הפעולות הללו הן מורכבות מאוד, דורשות מודיעין מדויק והכנות מבצעיות קפדניות. בהקשר זה מציינים בצה"ל כי שנת 2022 הייתה מוצלחת מאוד, וההתבססות האיראנית בסוריה נפגעה בצורה משמעותית.

פעילות המערכה בין מלחמות תימשך כמובן גם בשנה הבאה, וצה"ל יצטרך גם להיערך לאפשרות שהודות להידוק היחסים בין איראן לבין רוסיה, חופש הפעולה של ישראל בחזית הצפונית יאותגר. באותה נשימה, יודגש כי כרגע אין שינוי בחופש הפעולה הישראלי בהקשר זה, אך על מערכת הביטחון לוודא שהוא יישמר.

עשרות תקיפות במסגרת המערכה שבין המלחמות. תקיפה שמיוחסת לישראל בסוריה (ארכיון), צילום: רשתות ערביות

זירת לבנון שקטה בעת הזו, אך נזכיר כי במהלך השנה החולפת שיגר חיזבאללה כלי טיס בלתי מאוישים לעבר האסדות. במהלך 2022 נתפסו 34.5 ק"ג סמים לאורך הגבול, 239 אמצעי לחימה ובוצע ירי של רקטה אחת. בהקשר הזירה הלבנונית יש לשים לב לחיכוך הגובה בין יוניפי"ל לחיזבאללה.

השנה הקשה ביותר ביו"ש מאז האינתיפאדה השנייה

פחות תפיסות של בתי מלאכה, צניחה בתפיסת כספי טרור, יותר (דרמטית) אירועי ירי לעומת ירידה באירועי הדקירה ועליה משמעותית בטרור עממי – יידויי אבנים ובקת"בים. כך נראית השנה הקשה ביותר ביו"ש מאז האינתיפאדה השנייה, כשברקע חשש מפני התעצמות האירועים ודרדור נוסף במצב הביטחוני בשטח. הסוגיה המטרידה מבחינת מערכת הביטחון היא חוסר המשילות של הרשות הפלשתינית.

מהסיכום של צה"ל לשנת 2022 עולה כי בשנה החולפת התרחשו 285 פיגועי ירי לעומת 61 בשנה שעברה, ו-31 ב-2020. לעומת זאת, ישנה ירידה מסויית בפיגועי הדקירה, שעמדו בשנה החולפת על 14 לעומת 18 בשנה החולפת ו-9 ב-2020. הדבר מאשש את הסברה כי מדובר בעימות מסוג אחר מאלו שחווינו ב-20 השנה האחרונות.

כוחות צה"ל פועלים ביו"ש, צילום: דובר צה"ל

זוהי השנה הקטלנית ביותר ביהודה ושומרון ב-4 השנים האחרונות לפחות: השנה נהרגו 31 ישראלים, 24 מתוכם אזרחים, מאירועי פח"ע, זאת לעומת ארבעה ב-2021, שלושה ב-2020 וחמישה ב-2019.

בצה"ל מודעים היטב לכך שהשטח רווי באמצעי לחימה ופועלים כדי לנסות ולעצור את התופעה. אלא שמבט על פני כמה שנים מוכיח כי הכתובת הייתה על הקיר וניתן היה למנוע במקצת את האירוע אם היו פועלים קודם לכן בצורה טובה יותר.

בשנה החולפת נסגרו 14 בתי מלאכה לייצור אמל"ח, זאת לעומת 9 בלבד בשנה שעברה, אך ב-2020 נסגרו 50 בתי מלאכה שכאלו, דבר שמסביר חלק מאמצעי הלחימה שהגיעו ליו"ש. השנה נתפסו 493 אמצעי לחימה ביו"ש, זאת לעומת 397 כלי נשק בשנה שעברה. לצורך ההשוואה, ב-2019, ללא מבצע מיוחד, נתפסו ביו"ש 603 כלי נשק.

זירת הפיגוע באריאל, צילום: יהונתן שאול
זירת הפיגוע באריאל, צילום: ללא
זירת הפיגוע באריאל, צילום: ללא

ישנה אסקלציה משמעותית גם ביידויי האבנים ובקבוקי התבערה ביו"ש. בשנה החולפת יודו 7,589 אבנים לעבר כוחות צה"ל ואזרחים לצד 1,268 יידויי בקבוקי תבערה, זאת לעומת 5,532 יידויי אבנים ו-1,022 יידויי בקת"בים ב-2021. לצורך השוואה, ב-2020 יודו 4,002 אבנים ו-751 בקבוקי תבערה ביו"ש.

נרשם זינוק במספר העצורים ביו"ש בשנה החולפת, זאת כשברקע מבצע שובר גלים. 2,672 עצורים נרשמו ב-3,216 מעצרים ברחבי יהודה ושומרון, זאת לעומת 2,288 בשנה שעברה. החודש המשמעותי ביותר היה מרץ, אז התרחשו מספר פיגועים קשים ביותר ברחבי ישראל, עם 411 עצורים. בדצמבר נרשם המספר הנמוך ביותר של עצורים – 170 בסך הכל.

זירת הפיגוע באלעד, צילום: רויטרס
זירת הפיגוע באלעד, צילום: אי.אף.פי

צה"ל הגביר באופן משמעותי את ההגנה על התפר, ולקראת השנה הבאה צפוי לבקש להגדיל את מספר גדודי המילואים שיוכל לגייס על מנת להמשיך ולעמוד במשימה. אם אכן תממש הממשלה החדשה את ההסכמים הקואליציונים, ופלוגות מג"ב יוצאו מאיו"ש, הדבר צפוי להטיל נטל כבד נוסף על אנשי המילואים.

לצורך העניין, כיום יש באיו"ש 16-17 פלוגות מג"ב, שאם יוצאו, יידרשו להיות מוחלפות על ידי ארבעה גדודים צה"ליים בהנחה שהן תוחלפנה על-ידי מילואימניקים, יש להכפיל את המספר ב-17.5, ולקבל גיוס של 70 גדודי מילואים נוספים במהלך השנה הבאה, שגם כך אמורה להטיל נטל משמעותי על אנשי המילואים.

זירת הפיגוע באלעד, צילום: איי.אף.פי.

ישנה ירידה משמעותית בתפיסת כספי טרור. ב-2021 נתפסו 11 מיליון שקלים, לעומת 2.7 מיליון שקלים השנה. עם זאת, צריך לומר שב-2020 נתפסו רק 670 אלף שקלים.

במערכת הביטחון מציינים שעזה אמנם שקטה כרגע, אך היא תמיד יכולה להפתיע, ומעריכים כי הזירה הפלשתינית תמשיך לאתגר, כמו גם ביטחון הפנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר