מגמות גלובליות, איראן והזירה הפלשתינית – זה המשולש שעומד במוקד הערכת המודיעין השנתית של אגף המודיעין בצה"ל, שגובשה בשבועות האחרונים ותוצג בקרוב לדרג המדיני.
ההערכה השנתית מציגה קשת רחבה של אתגרים שצפויים לישראל בשנת 2023, ולצידם גם הזדמנויות. בשונה מבעבר, איראן לא מושכת אליה את עיקר תשומת הלב: היא אולי האתגר המשמעותי והמורכב ביותר, אבל אמ"ן רואה בה חלק מפאזל הרבה יותר רחב, שהחלקים שלו מחוברים בחלקם ומשפיעים זה על זה.
על פי הערכת אמ"ן, בקודקוד אחד של המשולש ימשיכו לעמוד המגמות הגלובליות שמשפיעות על ישראל ועל ביטחונה. חוסר היציבות העולמי שנובע בעיקרו מהמאבק בין ארצות הברית לסין, צפוי להימשך ואולי אף להחריף. אמ"ן מצביע על כך שהמלחמה באוקראינה האיצה את המגמה הזאת, בעיקר בהשפעות שלה על אירופה שביטחונה עורער, בלי גז זול מרוסיה ובלי שרשראות אספקה מסין (בגלל חוזים שבוטלו).
מדינות כושלות סביבנו
אמ"ן גם מצביע על ההשתנות בתוך ארצות הברית כנושא שמחייב עיסוק ומחשבה מצד ישראל, כדי לשמר את היחסים המיוחדים איתה. אמנם לשינויים האלה (הדמוגרפיים בעיקרם, שהשפעתם הפוליטית ברורה) אין עדיין השפעה על הקשרים בין ישראל לארה"ב – בוודאי לא בתחום הביטחוני־מודיעיני־מבצעי שמשגשג יותר מאי פעם – אבל הם מחייבים עיסוק מתמיד, כדי שישראל לא תיפגע מהם אסטרטגית.
מתקן גרעין איראני שנחשף על ידי פצחנים
למגמות הגלובליות הללו יש גם השפעות על המזרח התיכון. מצרים וירדן, למשל, סובלות ממשבר כלכלי ותזונתי חסר תקדים – תוצאה מהמלחמה באוקראינה ומהזינוק במחיר הדגנים. מצרים כבר קיבלה השנה סיוע של 3 מיליארד דולר מקטאר (וצפויה לבקש מקטאר סיוע נוסף) ונסמכת בין היתר על דגנים שסעודיה רוכשת עבורה. באמ"ן סבורים כי למשבר הזה - שמתווסף להפיכתה של לבנון למדינה כושלת - עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת על האזור, וישראל צריכה לפעול ככל יכולתה כדי לסייע למצרים ולירדן, למשל בפרויקטים של התפלת מים ושל שדות סולאריים שיסייעו לפתור את משבר המים והאנרגיה החריף בירדן, ויצמצמו את הסכנה ליציבות המשטר בה.
בקודקוד השני של משולש האתגרים הצפויים לישראל בשנה הקרובה עומדת איראן. לא מדובר רק בתחום הגרעין, שהוא מטבע הדברים האתגר העיקרי, אלא בהסתכלות מרחיבה על איראן כשחקנית שנמצאת "על כל המגרש". באחרונה, למשל, מזהים בישראל מעורבות גוברת של איראן בניסיון לעודד פעולות טרור ביו"ש, במטרה לחמם את השטח. הדבר מחייב את השב"כ להגביר את מעורבותו בסוגיה האיראנית, לרבות הקמת צוותי עבודה משותפים חדשים עם המוסד ואמ"ן.
המעורבות האיראנית צפויה להימשך גם בחזיתות האחרות. בעזה איראן היא המממנת הבלעדית של הג'יהאד האסלאמי והמממנת הראשית של חמאס. בזירה הצפונית אמ"ן מעריך שאיראן מבינה כי כשלה במאמציה להתבסס בסוריה, אולם היא תמשיך לפעול לחימוש חיזבאללה – בעיקר בנשק מדויק, אבל גם בהעצמת המגמה של חימוש בטילי שיוט ובכטב"מים חמושים ומדויקים, דוגמת אלה שנמכרו לרוסיה לטובת מלחמתה באוקראינה.
אמ"ן מעריך שגם ב־2023 חיזבאללה ימשיך להיות עסוק בעיקר בסוגיות פנים־לבנוניות, ויהיה מורתע ממלחמה. עם זאת, בין הצדדים עלולה להיווצר דינמיקה של הסלמה כתוצאה ממהלכים שונים, ואפילו מפעילות טקטית בשטח. למשבר ערב חתימת הסכם המים הכלכליים היה פוטנציאל כזה: חסן נסראללה נערך להסלמה, אם כי שמח שהיא נמנעה כשההסכם נחתם.
למגמות הגלובליות יהיו השפעות מרחיקות לכת גם בהקשר הזה, משום ששיתופי הפעולה בין רוסיה לאיראן במלחמה באוקראינה עלולים להקרין גם על החזית הצפונית ואפילו על הסכם הגרעין. בינתיים זה לא קורה - רוב ההסכמים בין מוסקבה לטהרן הם אזרחיים־כלכליים, וגם על הכטב"מים הקפידה רוסיה לשלם במזומן כדי לשמר מחויבות מוגבלת בלבד מול טהרן - אולם על ישראל להמשיך ולפעול מול מוסקבה כדי לוודא שהמצב הזה יישמר גם בעתיד.
בהקשר הגרעיני מעריך אמ"ן שאיראן תמשיך במסלול הנוכחי של התקדמות איטית, אך מבלי לשבור את הכלים. זה יקרה גם במסלול של העשרת האורניום - תוך כדי המשך העברת הפעילות למתקן החסין בפורדו - וגם במסלול של קבוצת הנשק, שבו איראן מבצעת את כל ההכנות הדרושות לרגע שבו ייתן המנהיג העליון את ההוראה לפעול לייצור של נשק גרעיני.
העידן שאחרי אבו מאזן
באמ"ן מעריכים כי איראן תשנה מדיניות רק אם יינקטו נגדה צעדים קיצוניים, ואז היא אף עלולה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90 אחוז. ישראל צריכה להיערך לכך מבחינת דרכי פעולה מדיניות וצבאיות, כדי שלא למצוא את עצמה מופתעת. גם כאן, למגמות הגלובליות - ובעיקר למלחמה באוקראינה - יש השלכות מרחיקות לכת, משתי סיבות עיקריות: הראשונה, שהעולם עבר בחודשים האחרונים "הרגלה" של השיח על נשק גרעיני ועל השימוש בו. השנייה, שהלקח האוקראיני הוא שלמדינות אסור לוותר על הנשק הגרעיני, ומדינה שמחזיקה בנשק שכזה מרגישה שהיא לא יכולה להפסיד במלחמה.
הצלע השלישית שעליה מצביעה הערכת אמ"ן ל־2023 כמשמעותית, היא הזירה הפלשתינית. בניגוד לעבר, אמ"ן לא מסתכל הפעם על עזה ויו"ש כעל זירות נפרדות, אלא כעל מקשה אחת. עיסוק מרכזי הוא ביום שאחרי אבו־מאזן, ובכיוון שאליו תפנה אז הרשות הפלשתינית. חמאס בעזה הוא שחקן מרכזי באירוע הזה, משום שמאז מבצע "שומר החומות" הוא מנסה להציג את עצמו ככתובת שלטונית אמיתית ולא רק כארגון טרור. הדברים נכונים גם לגבי מנהיגו, יחיא סינוואר, שמתאמץ באחרונה לבנות לעצמו תדמית של מדינאי, ולא רק של לוחם.
באמ"ן מעריכים כי על הרקע הזה, בשילוב סיבות נוספות, צפויה להימשך מגמת האי־יציבות הביטחונית של החודשים האחרונים. איראן, כאמור, מעודדת לכך, אבל גם חמאס וארגוני טרור אחרים, ולצד זה ניכרת התגברות מחודשת של פיגועי הבודדים, וכן של התארגנויות מקומיות דוגמת "גוב האריות" בשכם, שצוברות תאוצה רבה בעיקר ברשתות החברתיות, ובעצמן מאתגרות את ארגוני הטרור המסורתיים ואת הרשות הפלשתינית עצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו