"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

משהו השתבש בגדוד "צבר" של גבעתי ובערכיו הבסיסיים

לוחם לא אמור לעשות איפון לאזרח ובטח שלא לשגר סיסמאות פוליטיות למצלמה • לאחר תקיפת פעיל השמאל בחברון, על צה"ל לעשות מה שנמנע לעשות שנים ולחדד ללוחמים מה מותר ומה אסור • יותר מתמיד על כוכבי לוודא שהחיילים עושים את המתבקש - מנצחים וגם נשארים בני אדם

, עודכן
0השמעה
תיעוד תקיפת פעילים בחברון על ידי חייל (ארכיון) , עיסא אמרו, מתוך טוויטר
תיעוד תקיפת פעילים בחברון על ידי חייל (ארכיון), צילום: עיסא אמרו, מתוך טוויטר

לא פשוט להיות לוחם בחברון. האתגר המקצועי הוא מהסבוכים שיש: להגן על כמה מאות יהודים שחיים בצמידות לעשרות אלפי פלשתינים, עם איומי טרור ואלימות ומול פרובוקציות בלתי פוסקות מכל עבר. גם התנאים הפיזיים אינם פשוטים: קר, גשום, המשמרות ארוכות ושוחקות.

הסיטואציה הזאת מוכרת לכל לוחם שעשה קו בחברון. לכן, הקפיד צה"ל תמיד להציב בעיר כוחות איכותיים ופיקוד מנוסה ושקול. התקופה בחברון לימדה אותם שיעור בצבא, אבל גם באזרחות: על הכוח ומגבלותיו, בעיקר כשהוא מופעל בתנאים הסבוכים של יו"ש.

למעט הר הבית, חברון היא כנראה המקום הנפיץ ביותר באזור: עיר חמאסית בצד הפלשתיני שלה, ועיר ימין אידיאולוגי עמוק בצד היהודי שלה. גם ההיסטוריה שלה רווית אירועים: מהטבח ביהודים ב־1929, דרך טבח מערת המכפלה של ברוך גולדשטיין, ועד שורת פיגועים כואבים – לראש קופצים מייד הרצח המחריד של התינוקת שלהבת פס, וליל שישי בציר המתפללים שבו נהרגו 12 ישראלים, ובראשם מח"ט הגזרה דרור וינברג.

תיעוד: חייל גבעתי מכה פעיל שמאל // צילום: עיסא עמרו וטל שגיא

כל אלה הם רקע הכרחי להכרת הגזרה והנפיצות שלה. זאת סדרת חינוך (או הכנה לתעסוקה מבצעית) שחובה להעביר לכל לוחם שמיועד להגיע לחברון כדי שיבין את המורכבות שצפויה לו. ביחד עם חניכה אלמנטרית של מפקדים, אמורים הלוחמים לדעת כיצד להתמודד מול כל סיטואציה, גם כאלו שמאתגרות ומרגיזות במיוחד. נדרש מהם לדעת להכיל ולהבליג, ולהגיב רק כשנדרש – תוך הפעלה מידתית בלבד של כוח.

תיעוד מהעימות בחברון, צילום: עיסא עמרו וטל שגיא

הסרטונים שצולמו ביום שישי בחברון מלמדים שמשהו בגדוד "צבר" של גבעתי השתבש בדרך. נכון, התנאים קשים, והפעילות המבצעית תובענית בתקופה נפיצה במיוחד. נכון, חלק ממפגיני השמאל הגיעו לעיר כדי לעורר פרובוקציה (לא משהו שזר גם לצד הימני של המפה הפוליטית).

ועדיין, לוחם לא אמור לעשות איפון עם אגרוף לאזרח, ולוחם אחר לא אמור לשגר סיסמאות פוליטיות למצלמה. משהו יסודי השתבש בגדוד ובערכים הבסיסיים שלו, ובאופן שבו בוצעו החניכה והבקרה עליו.

איגרת הרמטכ"ל לחיילים לאחר תקיפת פעיל השמאל בחברון, צילום: דובר צה"ל

צריך להיות תמים במיוחד כדי להאמין שזה המצב בגדוד הזה בלבד. לכן, נדרש צה"ל לעשות כעת את מה שנמנע מלעשות בשנים האחרונות: לחזור ליסודות. לשחור ולבן, למותר ואסור. זה מה שעשה איזנקוט בפרשת אלאור אזריה; הוא זכה אז לקיתונות של ביקורת, אבל החיילים הבינו שגם בעיצומה של אינתיפאדה יש כללים – ופעלו כנדרש. זה גם מה שמצופה מכוכבי כעת, חודשיים לפני סיום תפקידו, ודווקא על רקע העימות הצפוי בין הצמרת הביטחונית לגורמים בממשלה החדשה, נדרש ממנו יותר מתמיד לוודא שצה"ל עושה את המתבקש - לנצח ולהישאר בני אדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר