דוהרים להסכם: המשימה - חופש פעולה מול איראן

מסרי ההרגעה מוושינגטון, שלפיהם החתימה על הסכם הגרעין עם איראן עדיין רחוקה, נראים יותר כפעולת אלחוש רפואית לישראל ופחות כעדות לקיומן של מחלוקות שאינן ניתנות לפתרון במשא ומתן.

הסיבה לכך פשוטה - שני הצדדים מאוד רוצים את ההסכם ולא מעוניינים בשבירת כלים. צריך להאזין לקולות המגיעים ביממה האחרונה מטהרן, כדי להבין כיצד הצליחו האיראנים לדלג בקלילות על מה שארה"ב הציגה כהישג החשוב שלה במו"מ - הוויתור, כביכול, של איראן על הדרישה להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור שמפרסם הבית הלבן.

ראשית, האיראנים אומרים כעת כי הדרישה מעולם לא היתה תנאי בל יעבור. שנית, האמריקנים הבטיחו להמשיך לדון בכך גם לאחר החתימה. שלישית, מבחינתם, "כל עוד משמרות המהפכה נשארים ברשימת ארגוני הטרור של האמריקנים - גם פיקוד המרכז של צבא ארה"ב יישאר ברשימת ארגוני הטרור שלנו". וזו לא בדיחה.

המבחן האמיתי

מה שעצוב בסיפור הזה הוא שתרגיל "הוצאת העז", שעשו האיראנים בעניין משמרות המהפכה, נתפס בעיני האמריקנים כצידוק וכזרז לחתימת הסכם הגרעין המחודש. מה שעצוב עוד יותר הוא שהסנקציות שהוטלו ויימשכו גם בעתיד על משמרות המהפכה, לא מנעו מהם לרגע, ואף לא ימנעו בעתיד, להמשיך לאיים ולחתור תחת משטרים ואישים במזרח התיכון ומחוצה לו. בתמיכה ובמעשה.

בכלל, המבחן האמיתי של הסכם הגרעין לקראת החתימה אינו קשור למשמרות המהפכה, אלא לשלוש סוגיות מהותיות, שלא ברור אם מצאו מענה ראוי בנוסח ההסכם: האחת, אם הוא מסיג לאחור את איראן בתחום האורניום שהועשר, גם לרמות גבוהות, והוצאתו מחוץ למדינה; השנייה, אם יש בהסכם מחויבות ברורה של איראן לעצירת הצנטריפוגות המתקדמות והגברת הפיקוח עליהן; השלישית, אם האמריקנים דרשו ואם איראן הסכימה להאריך את משך ההסכם עד למועד שבו תשתחרר מכל ההגבלות שהוטלו עליה בתחום הגרעין.

אין אמון באיראן

בדבר אחד שוררת תמימות דעים בין ישראל לשאר מנהלי המו"מ בצד האמריקני והאירופי - אי אפשר להאמין לאיראן, אי אפשר לסמוך על מילה שיוצאת מטהרן. הראיה לכך: על השארת משמרות המהפכה ברשימת הטרור הם הסכימו לוותר, אבל לא על הדרישה להפסקת החקירה הבינלאומית באשר לאורניום המועשר שהתגלה אצלם בשלושה אתרים לא מוכרזים. אם לא התכוונו לרמות ולהוליך שולל, מה יש להם להסתיר?

לישראל אין יכולת של ממש לעצור את ממשל ביידן, אם יחליט להיכנס להסכם הגרעין הגרוע עם איראן בעיניים עצומות לרווחה. עליה להשקיע את עיקר המאמץ להבטיח גיבוי אמריקני וחופש פעולה מול איראן, אם יתברר שהיא ממשיכה להתקדם לפצצה. כמו כן, מי שיכול לעכב את הסרת הסנקציות מעל איראן הוא הקונגרס האמריקני, שם ינסו הרפובליקנים להחזיר לעצמם את השליטה בבחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר.