מלחמה אכזרית מתנהלת בדרום בין ישראל לג'יהאד האסלאמי, אך מלחמה אכזרית יותר מתנהלת ברשתות החברתיות. מלחמה מלאת פייק ניוז, דיסאינפורמציה וחוסר דיוק המלבים את השנאה בין הישראלים, כל הישראלים, לבין הפלשתינים בעזה ובגדה כאחד.
הג'יהאד האסלאמי ידוע לשמצה בשיגוריו מלב אוכלוסייה, ועיקר פעילותו נועדה להוכיח לטהרן ושליטיה שביכולתו לערער את יציבותה של ישראל, אותו משטר אכזרי המחכך ידיים בהנאה, בעיקר בהיותו לא בחזית ולא נפגע ישירות.
כמו בכל מאבק שישראל מנהלת, מלבד המאבק בקורונה, הציבור הערבי בישראל נמצא בין הפטיש לסדן.
"הכיבוש אחראי למצב"
ח"כ אחמד טיבי, אחד הדוברים הדומיננטיים בתקשורת הישראלית והעולמית בסוגיה הפלשתינית, טעה כשמיהר לפרסם את התיעוד הקשה של הרג ילדים פלשתינים במוצאי שבת, ולא טרח לבדוק את אמינות הדיווח והצילומים, שהתבררו כלא נכונים. עם זאת, בעיניו ובעיני רבים, גם אם ארגון הג'יהאד האסלאמי אחראי לשיגור הטיל, עדיין "הכיבוש" והשליטה הישראליים ברצועת עזה אחראים ולו בעקיפין למצב הזה - וזו קביעה שאינה מדויקת ואינה נכונה.
טיבי, כך נראה, החמיץ הפעם הזדמנות, כמו שהחמיץ הזדמנות יחד עם כל חברי המשותפת, להגדיל את השפעתו בפוליטיקה הישראלית. לא מספיק להשפיע בתקשורת, ולא מספיק להשפיע ברשת, ובוודאי לא מספיק להיות משפיע באופוזיציה - יש ללכת בדרך הפרגמטיזם ולהשפיע מתוך הקואליציה, אף שקשה לקנא בחברי הקואליציה הערבים כיום.
לחשב מסלול מחדש
הגינויים לישראל ממנהיגי הציבור הערבי מגיעים מכל צד ומכל עבר. ישראל לא פעלה ולא פועלת שנים בהסברה בקרב הציבור הערבי. נראה שהיא לא התאמצה לעשות זאת, ואף ויתרה על ההסברה לשני מיליון אזרחים ערבים, כולל בתקשורת הערבית-הישראלית המקומית, והיא מכוונת את מסריה בעיקר לעולם הערבי. מכאן שבמקרים הדומים לשיגור הטיל לישראל ולהרג הילדים במוצאי שבת, אין סיכוי לשכנע ולהסביר בשפה הערבית, ולכן - עליה לחשב מסלול מחדש.
אף שישראל יצאה מרצועת עזה והתנתקה ממנה לפני שנים רבות, בעיני הציבור הערבי, ובמיוחד מנהיגיו, ישראל עדיין אחראית על המשך המצור על עזה, "הכלא הגדול בעולם". אך הביקורת הקשה וההאשמות מופנות באופן ישיר בעיקר נגד ישראל, ולא נגד מצרים, המדינה הערבית היחידה השולטת על מעבר הגבול הבינלאומי היחידי שיש לרצועת עזה. כנראה יש מי שיודע כי כל ביקורת נגד מצרים יכולה לעלות ביוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו