"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

להפוך כל אבן: דרושה ועדת חקירה

יש להסיר אחת ולתמיד את העננה השחורה מעל שב"ס, רכש הצוללות ואסון מירון - לא בוועדות בכנסת ולא ברשתות החברתיות, אלא רק בחקירה מעמיקה שממצאיה יובאו במהרה ובשקיפות מרבית

,עודכן
0השמעה
אגף המחבלים בכלא גלבוע (ארכיון), צילום: משה שי

דו"ח מררי, שצפוי להתפרסם בקרוב, עשוי ככל הנראה לסתור את התחקיר שעסק בשימוש שעושה המשטרה באמצעים טכנולוגיים מסוג רוגלות. לא בטוח שממצאי הוועדה שבדקה ישכנעו את המשוכנעים.

במשך חודש ימים הרוחות סערו והמדינה געשה בעקבות טענות שהוצגו ולפיהן המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול של NSO כדי לעקוב אחר אזרחים ישראלים, בהם ראשי ערים, מנכ"לי משרדי ממשלה ופעילי מחאה.

השורות הללו לא נכתבות כדי "להיכנס" בעיתון שהוציא תחת ידיו את התחקיר, אלא להפך. פרשת NSO היא הוכחה לכך שוועדות בדיקה או חקירה הן המחטא הטוב ביותר לכל טענה או חשד.

כלא גלבוע,צילום: גיל אליהו, ג'יני

בימים האחרונים מתפרסמת עדות של סוהרת לשעבר בכלא גלבוע ובה טענות על כך שנאנסה. "המפקדים שלי, חברי הסגל שלי, שחשבתי שהם אמורים לשמור עלי, מסרו אותי לידיו של אותו מחבל. הם דאגו שאשאר איתו לבד, בניגוד לנהלים הברורים, כדי שהוא יוכל לפגוע בי באכזריות ולהתעלל בי מינית שוב ושוב, ולא רק בי - גם בעוד חיילות סוהרות רבות".

כל בר דעת מבין שתלונה חמורה כזו חייבת להיחקר עד תום. יכול להיות שקצינים בכלא גלבוע, שהם הורים לחיילות בגיל שירותה הצבאי של המתלוננת, אכן מסרו אותה לידיו של מחבל כדי שיתעלל בה מינית? ייתכן שלשם השגת מידע, כל מידע מודיעיני כזה או אחר, קצינים בארגון הכליאה הלאומי של ישראל הפכו חיילת לשפחת מין של מחבל? הדעת אינה סובלת לחשוב שאכן כך היה.

ולכן, אין זה חשוב אם מפקד כלא גלבוע, שהצית את הפרשה מחדש בעדותו הראשונה בוועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת המחבלים, עשה זאת כספין תקשורתי כדי להרחיק את אור הזרקורים מהבריחה השלומיאלית. מה שחשוב זה להפוך עכשיו כל אבן כדי להסיר אחת ולתמיד את העננה השחורה המרחפת בשנים האחרונות מעל שירות בתי הסוהר, כמו גם מעל רכש הצוללות וכלי השיט והאסון במירון.

לא באמצעות ספינים של פוליטיקאים, לא בוועדות בכנסת ולא בבתי הדין של הרשתות החברתיות, אלא אך ורק בחקירה מעמיקה שממצאיה יובאו לידיעת הציבור במהרה ובשקיפות מרבית. כפי שאמר השופט היהודי אמריקני לואי ברנדייס בתחילת המאה ה־20, במלחמתו לשקיפות: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר