קצינים חוששים: זרוע היבשה וחיל השריון לא מוכנים למלחמה הבאה

כשברקע גוברת המתיחות בין ישראל לבין חיזבאללה, והאפשרות של ימי קרב, או חלילה הסלמה נרחבת בצפון נראית סבירה מבעבר, מוכנותם של כוחות היבשה לעימות צריכה להטריד כל אזרח בישראל.

הוויכוח סביב מוכנות צבא היבשה למלחמה אינו חדשה. מאז מלחמת לבנון השנייה, למעט כמה מבצעים מוגבלים בעזה - כוחות היבשה בקושי הופעלו, וחלה ירידה מתמשכת במעמדם. הספקות באשר ליכולתם להכריע מלחמה הם נחלתם של המטה הכללי והדרג המדיני, כשברקע ההבנה כי החברה לא תהיה סובלנית לאבדות כבדות, גם במלחמה. 

להכריע את המלחמה הבאה

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים וחצי כשהוא מצויד בשלל רעיונות חדשניים. מטרת רבים מהם, גם אם באופן לא מוצהר, הייתה שיפור יכולתו של צבא היבשה להכריע את המלחמה הבאה.

אלא שכמה חודשים לפני תום כהונתו של כוכבי ערכנו שיחות עם קצינים רבים, בעיקר בשירות קבע, שמתריעים כי למרות הרצון הטוב, יש פער גדול בין הרעיונות לבין המציאות בשטח. בין היתר, טוענים אותם גורמים, תחת הדירקטיבה של רא"ל כוכבי הוקמו בצה"ל בשנים האחרונות מפקדות רבות, והמטה חוזק באופן בלתי פרופורציונאלי על חשבון הקצה המבצעי, שסובל מבעיות חמורות. במטה הכללי, מן הסתם, דוחים את הטענות הללו וטוענים מנגד שביחידות הקצה לא רואים את התמונה המלאה, שכן אותם גופי מטה אפשרו הביאו לשדה הקרב יכולות חדשניות ומתקדמות.

אך ביחידות המבצעיות בצה"ל מדווחים גם על תסכול רב, ועל תחושה שהדרג הצבאי והמדיני הבכיר לא סומך עליהם, ועושה הכל שלא להפעילם ביום פקודה. הטענות הללו קיבלו משנה תוקף בשנה שעברה, כשהוחלט לא להפעיל את צבא היבשה במהלך מבצע "שומר החומות". אך בצמרת הצבא טוענים שאת התמרון צריך להפעיל רק כמוצא אחרון. אך מדגישים כי במלחמת לבנון השלישית לא תהיה ברירה אלא להפעיל את כוחות היבשה כדי לנצח את חיזבאללה.

בצבא היבשה מתריעים גם על בעיות חמורות יותר, שנוגעות בעיקר לחיל השריון, שסובל במשך שנים ממוטיבציה ירודה במיוחד, ומשחיקה וקיצוצים נרחבים. מרכזיותו של השריון כמעט לא מובלטת בתקשורת, אך כל מבין עניין יודע שכיום לא ניתן לבצע שום פעולה קרקעית נרחבת ללא הובלה, או לכל הפחות תמיכה של טנקים, שמביאים עימם לקרב ניידות, שרידות וכוח אש רב. זו היא הסיבה שתורת הלחימה העדכנית בצה"ל מחייבת שילוב בין הכוחות השונים, ובעת חירום מאורגות היחידות בצוותים משולבים של חי"ר, שריון, הנדסה ועוד. המשמעות היא שאם חטיבות השריון של צה"ל יגיעו למלחמת לבנון השלישית בכשירות נמוכה, התמרון של צה"ל כולו יהיה בעייתי, בלשון המעטה.

הבעיה בחיל השריון מתחילה במוטיבציה הנמוכה של בני הנוער לשרת בחיל. נכון להיום, על כל מקום פנוי בחיל מתמודדים כ־0.5 צעירים, ובמחזורי גיוס "טובים" - 0.6.

מעבר לקושי להציב בשריון כוח אדם איכותי בשל המוטיבציה הירודה, שיקולים כלכליים, כמו גם חוסר הרצון של צה"ל להכריח בני נוער להתגייס לשריון, הביאו את צה"ל לפני מספר שנים להחליט לסגור פלוגה סדירה בכל אחד מהגדודים, ולהפוך אותה לפלוגת מילואים. גם אם מדובר בחיילי מילואים מצטיינים, כפי שטוענים בצה"ל, בסופו של יום אלו חיילי מילואים שאמורים להילחם כחלק מגדוד סדיר.

זאת ועוד: לפני כמה שנים צה"ל סגר את הפלוגה ה"מסייעת" של השריון, והחליף אותה בפלוגת "חשיפה-תקיפה", שלוחמיה מתגייסים בכלל לחטיבות החי"ר. מעבר לכך שמדובר בהטעיית המתגייסים, מדובר גם בפגיעה משמעותית בחיל השריון, שמקבל פלוגות מתחלפות ולא אורגניות. התוצאה היא שבפועל, מחצית מכל גדוד שריון מורכבת מכוחות שאינם חלק אינהרנטי מהגדוד.

בעיה לא פחות חמורה היא העובדה שבעשורים האחרונים סגר צה"ל מספר לא מבוטל של חטיבות שריון בסדיר ובמילואים. השיקולים לכך היו רבים, וכללו בין היתר את השינוי באופי הלחימה, כמו גם שיקולים מבצעיים ותקציביים. אך בפועל, בשנת 2022 מחזיק צה"ל כמות קטנה של טנקים ביחס לעבר, ולרשותו עומדות בסך הכל שלוש חטיבות שריון בסדיר, חטיבת הכשרות סדירה שבמלחמה הופכת לחטיבה לוחמת, ומספר חטיבות שריון במילואים.

אולם גם החטיבות שנותרו אינן משופעות בכוח אדם, ובשטח טוענים שכוח האדם שמוקצה נמוך מצרכיהן. המשמעות - כל חייל שיוצא להפניה או לצורך אחר, משבית צוות שלם של לוחמי שריון.

בצה"ל מנטרים את הנתונים, ובמסגרת תכנית "הגדוד כאתרוג" אף נשלחו חברי פורום מטכ"ל לקיים ביקורת בשטח. אלא שגורמי שדה המעורים בפרטים ציינו בשיחות סגורות כי במקרים רבים התמונה שהוצגה לפורום המטכ"ל באשר למוכנות הכוחות ופערי כוח האדם בגדודים, הייתה שגויה.

על פי אותם גורמים, זמן קצר לאחר ביקורי הבכירים ביחידות, חלה ירידה חדה במצבת כוח האדם בגדודים הלוחמים, שכן הביקורות תוזמנו למועד שבו מצבת כוח האדם בגדודים מלאה יחסית, לפני שחרור בני הישיבות, טרם יציאת חיילים לקורסים, ולפני פסילת מקצוע לחיילים אחרים. בפועל, זמן לא רב לאחר אותן ביקורות, לא מעט מהגדודים הלוחמים סבלו ממחסור בכוח אדם.

לפי הנתונים הרשמיים של אגף כוח האדם, רק באחת מחטיבות השריון חסרים צוותים ביחס לתכנון. עם זאת, גם באכ"א מודים שהיו רוצים להגדיל עוד את מספר החיילים שנשלחים לחיל השריון.  

לזכות המפקדים בשטח ייאמר שאת הביקורת הם משמיעים גם בצירים המקובלים, ולא רק דרך התקשורת. לנו, האזרחים, ניתן רק לקוות שבצה"ל ימצאו את הדרך לשפר את מוכנות צבא היבשה כולו, ואת חיל השריון בפרט, לפני העימות הבא.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה:

"חלק מהטענות העולות בכתבה שגויות, ואחרות משוללות כל יסוד ואינן משקפות את תמונת המצב בצה"ל ככלל, ובזרוע היבשה בפרט.

"זרוע היבשה, על יחידותיה ולוחמיה, מתפתחת ומשתנה, מתאימה עצמה בקצב גבוה לשדה הקרב העתידי ולשם כך מושקעים משאבים רבים לחיזוק גדודי היבשה כחלק מתר"ש 'תנופה'.

"בראש ובראשונה, לפני כשנתיים החלה להתממש תוכנית "הגדוד כאתרוג" לחיזוק "הקצה" המבצעי של צה"ל בדרג הגדוד, במסגרתה הוצבו יעדים להשלמת פערי כוח האדם והגדלת כמות הלוחמים בגדודים, וכן העצמת הגדודים ביכולות תקשוב, מודיעין, אש ואמל״ח מתקדם. התכנית הציבה יעד של 108% איוש בגדודים והיא ממומשת הלכה למעשה לאורך השנתיים האחרונות ובהצלחה רבתי.

"במקביל, הוקמו פלוגות ייעודיות לחשיפה-תקיפה, אשר משפרות את יכולות חשיפת מטרות האויב באמצעים מגוונים, דיגיטליים ומודיעיניים והשמדתו באמצעות הגברת הקטלנית, בחימושים ייעודיים ורכש אמצעי לחימה בהיקפים גדולים. פלוגות אלו, החליפו את הפלוגות המסייעות הישנות והקטנות שהיו מסונפות לחיל השריון, והגדילו את כמות הלוחמים פי שלוש, באמצעות הוספת מש"קי תקיפה וצוותי סופה לפלוגות הלוחמות.

"בנוסף, בוצע תהליך טכנולוגי של הנגשת יכולות איסוף ומודיעין ל"קצה" המבצעי, וחיזוק השילוביות בין היבשה, החטיבות המתמרנות לאמ"ן. כל זאת ועוד, במטרה לחזק את ״הקצה״ המבצעי, לרבות התעצמות ביכולות אש, מודיעין וטכנולוגיה, תוך העצמת השילוביות הרב זרועית.

"בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים לשיפור המוכנות והכשירות של כלל יחידות היבשה"

"התמרון הוגדר כיעד מרכזי על ידי הרמטכ"ל במסגרת תר"ש 'תנופה', ולשם כך מושקעים משאבים ומאמצים רבים. בתוך כך, חטיבת כפיר הוסבה לחטיבת חי"ר אש מתמרנת והוכפפה לעוצבת ׳הבזק׳ (99). יכולות התמרון אף נבחנו במספר תרגילים ואימונים בשנה האחרונה, והוכח כי הן עומדות ברף הנדרש, לרבות בתרגיל המטכ"לי ׳מרכבות האש׳, במסגרתו תורגל התמרון ״האחר״ על-ידי כוחות עוצבת 'הפלדה' (162), וכן בתרגיל ׳מעבר לאופק׳ בקפריסין על ידי כוחות מתמרנים מיוחדים מעוצבת ׳האש׳ (98).

"כשירותם של גדודי היבשה, והטעמת התהליכים המדוברים, נבחנו כולם במסגרת "בחני רף" מטכ"לים, שבדקו את מוכנותם של הכוחות ללחימה. בחנים אלו ממשיכים להתקיים, ובודקים את מוכנותם של הכוחות ללחימה בזירה הדרומית במסגרת תוכנית 'מעברי האש'.

"כמו כן, בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים לשיפור המוכנות והכשירות של כלל יחידות היבשה, בסדיר ובמילואים, על-ידי הגדלת כמות ואיכות התרגילים והאימונים, לרבות הקמת סימולטורים, הדרכה באמצעות מאמנים ושיפורים טכנולוגים המאפשרים טיוב האימון והמוכנות לקרב.

"הטענה שהושקעו משאבים לטובת הקמת מפקדות במטה על חשבון ההשקעה בכוחות היבשה - אינה נכונה ומשוללת כל יסוד. ההפך הוא הנכון, במסגרת תר״ש ׳תנופה׳ הוקמו מספר יחידות שתכליתן הוא חיזוק ״הקצה״ המבצעי בשדה והנגשת יכולות אש, מודיעין ואמצעים נוספים ליחידות השדה המבצעיות. כחלק מכך הוקמו פיקוד האימונים וההכשרות, מערך התמרון, חטיבת התקיפה ובתוכה בית הספר לתקיפה. כמו כן, הוקמה היחידה הרב מימדית, יחידת שדה לוחמת עם יכולות חדשניות וכשירויות מבצעיות מגוונות.

"מגמת חיזוק היבשה ברורה והיא מביאה עמה בשורה גדולה ליחידות הקצה המבצעי בצה״ל".