מי שציפה לפריצת דרך דרמטית ביחסים בין ישראל לסעודיה במהלך ביקורו של הנשיא ביידן בממלכה, התאכזב כצפוי. הסעודים לא בשלים עדיין למהלכים מרחיקי לכת, ומתקדמים באיטיות. על פניו, הם גם משמרים את המדיניות הקבועה שלהם בשנים האחרונות: התקדמות בין המדינות תושג רק לאחר יישום "היוזמה הסעודית", שכוללת הקמת מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים.
אבל מאחורי העמדה הרשמית הזאת יש סעודיה אחרת. עדות גלויה אחת לכך היא האישור שנתנה למעבר טיסות ישראליות בשמי הממלכה. עדויות אחרות נותרות עדיין מאחורי הקלעים: מביקורי בכירים ישראלים בסעודיה, ועד לשורה ארוכה של עסקאות – ביטחוניות וטכנולוגיות בעיקרן, אבל גם בתחומים נוספים.
הפשרת היחסים בין ביידן ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, תסייע בוודאי להתקדמות הזאת. גם כאן, על פניו הצדדים נותרו בשלהם: ביידן תדרך כי הטיח ב־MBS את עניין רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י, ואנשיו של יורש העצר תדרכו כי הוא הטיח בנשיא האמריקני את עניין מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה.
אפשר להניח שמאחורי הגרסאות הרשמיות האלה האווירה היתה פרודוקטיבית בהרבה. לארצות הברית יש אינטרס שסעודיה תגדיל משמעותית את תפוקת הנפט שלה כדי לסייע בהורדת מחירו בעולם, ולסעודים יש עניין בהפשרת היחסים עם וושינגטון. ישראל, מבחינתם, היא גשר חיוני לאוזן האמריקנית, ושחקנית מפתח ביציבות האזורית. שתי המדינות - ולצידן רוב המדינות באזור, שמנהיגיהן השתתפו אתמול בפסגה עם ביידן - ינסו לקדם את הציר המשותף כנגד הגורמים העוינים באזור, ובראשם איראן.
בעוד סעודיה מקפידה לקיים את קשריה עם ישראל בחשאי, ממשיכות מדינות "הסכמי אברהם" לצקת לתוכם תוכן. ביקורו במרוקו של הרמטכ"ל אביב כוכבי הוא נדבך נוסף ביחסים הביטחוניים המתהדקים בין המדינות. בדומה לביקור שערך בבחריין, גם ברבאט יתקבל כוכבי בכל הכבוד וההדר: למרוקו יש עניין לקבל מישראל סיוע והיתרים לעסקאות בשלל תחומים, שחלקם יקודמו במהלך הביקור.
ובעוד המערכת המדינית־ביטחונית עסוקה באסטרטגיה האזורית, היא נגררת כתמיד לזירה המקומית. ארבע הרקטות שנורו בליל שבת מעזה היו תזכורת לכך שהפלשתינים לא הולכים לשום מקום. נראה אמנם כי חמאס לא עמד מאחורי הירי – לא במישרין וגם לא בהעלמת עין – אולם במערכת הביטחון מוטרדים מכך שבפעם השנייה בתוך חודש נדרשו תושבי אשקלון להיכנס למרחבים מוגנים.מניעי הירי לא היו ברורים אמש. יש הקושרים אותם לאכזבה בזירה הפלשתינית מביקור ביידן, אם כי הנטייה בצה"ל היא לקשור אותו לאנרכיה היחסית ששוררת ברצועה ולריבוי אמצעי הלחימה שבה. אם הסיבה השנייה היא הנכונה, לא ברור מדוע השיגורים לא בוצעו דווקא במהלך הביקור, כדי לנסות להאפיל עליו.
במסגרת המדיניות הקבועה מאז מבצע "שומר החומות" ניצל צה"ל את הירי כדי לתקוף מטרת איכות של חמאס - במקרה הזה מתקן תת־קרקעי לייצור חומרי גלם לרקטות ארוכות טווח (ובהמשך מתקן נוסף). לתקיפה הזאת היתה מטרה מרובעת: להגיב על הירי, להרתיע את חמאס מהמשך הפעילות ולחייב את הארגון לפעול להפסקת הירי, לקבע אותו ככתובת השלטונית היחידה ברצועה, ולשלול ממנו יכולות בתחום ההתעצמות. במידה שהירי לא יתחדש, יבקשו בישראל לשמר את עבודתם של כ־14 אלף הפועלים העזתים בארץ, כאמצעי שנועד להעלות את רמת החיים ברצועה, ובמשתמע גם להפעיל לחץ על חמאס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו