אווירת החגיגות של יום העצמאות נגדעה באחת על ידי מחבלים נתעבים, שברוע בלתי נתפס הגיעו למרכז העיר החרדית אלעד, שבה אני מתגורר, ועם גרזנים וסכינים שחטו עוברי אורח תמימים.
הפיגוע הקשה מצטרף לגל הפיגועים האחרון שפקד את ישראל, אולם הוא מתחבר יותר מכל לפיגוע האכזרי שהתרחש לא מכבר בעיר החרדית בני ברק. עוד עיר חרדית שהקריבה קורבנות ציבור.
המגזר החרדי מרגיש היטב את הסכין החדה בלב והוא סופר עוד ועוד גופות קדושים וטהורים שבסך הכל צעדו ברחובה של עיר. התחושה קשה ואיומה, החופש להסתובב נלקח והפחד ממלא את החלל.
אולם בעת שמסוקי המשטרה כיסו את השמיים בחיפוש אחר המחבלים ולוחמי ימ"מ הסתובבו ברחובות רעולי פנים עם נשקים שלופים - צצו להם גם מראות מרגשים. מחלונות אחד הבתים נשמעו פרקי תהילים וילדים רכים שמתחננים לבורא העולם שירפא את הפצועים. אימהות שזה עתה סיימו לקלח את ילדיהן הגיחו החוצה לרגע כדי להציע מים ומזון לשוטרים. מתנדבי ההצלה הרבים חיפשו במסירות פצועים בשבילי הפארק העירוני.
אלעד היא עיר מיוחדת. עיר שיש בה פסיפס מיוחד ואנושי. אשכנזים, ספרדים, חרדים, דתיים, חסידים וליטאים. עיר שמארחת עשרות ישיבות שמפארות את כותל המזרח של עולם התורה, עיר שהיא מעצמה של חסד ונתינה ועזרה לזולת. ביום הנורא הזה, כתושב העיר - אתכנס בתוך עצמי לחשבון נפש; על מה עשה לנו ה' כדבר הזה. אנחנו מאמינים בני מאמינים ואנחנו יודעים שכל מה שקורה הוא לטובה ולחיזוק.
זה לא הזמן כעת להאשים את היושבים בממשלה, גם אם יש במה להאשים. זה זמן לחיזוק, לאחדות, לקבלת קבלות טובות, לעילוי נשמת הקדושים הי"ד ולרפואת הפצועים.
הכותב הוא תושב אלעד ומנהל האקטואליה והחדשות ברדיו "קול ברמה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו