"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הראיון המלא ב"ישראל השבוע"

ראש חטיבת המחקר באמ"ן: "איראן רחוקה שבועות מצבירת אורניום לפצצה"

"גם אם יהיה הסכם, האיראנים יוכלו לצבור את החומר לפצצה מחדש ברגע שיפוג" • "לא צריכים להגביל את עצמנו בתקיפות"

, עודכן
0השמעה
רח"ט מחקר עמית סער. חמאס טרוד בבעיות פנימיות, צילום: אורן כהן

בראיון מיוחד, שיתפרסם ביום שישי הקרוב ב"ישראל השבוע", תא"ל סער אומר שהאיראנים ממשיכים להעשיר אורניום בשלוש רמות: 4%, 20% ו־60%. לדבריו, המעבר להעשרה צבאית ברמה של 90%, שנדרשת לפצצה גרעינית, הוא עניין של זמן קצר.

"אין להם בעיה טכנולוגית. זה רק עניין של החלטה. הם השתלטו לגמרי על טכנולוגיית הצנטריפוגות המתקדמות. הם יודעים לייצר ולהפעיל אותן, וגם אם נגיע עכשיו להסכם כמו בפעם הקודמת - יידרש להם זמן קצר מרגע שהוא יסתיים ועד שהם יצברו מחדש מספיק חומר לפצצה".

סער מזהיר מהתפוצה הנרחבת של כטב"מים וטילי שיוט לשלל גורמים באזור, באדיבות איראן. "בעבר, היכולת לקחת 50 ק"ג חומר נפץ, להעביר אותם 1,500 ק"מ ולפגוע בנקודה מדויקת - היתה שמורה רק למעצמות. היום זה נמצא בידי קבוצות בתימן או בעיראק. הן עושות התקפות כאלה על בסיס שבועי. אנחנו עוקבים אחרי זה ומתכוננים לזה מודיעינית ומבצעית".

אתה חושב שישראל צריכה לתקוף יותר את איראן בשטחה?

"איראן מורתעת מישראל, ואנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו איפה אנחנו פוגעים בה. זה כואב להם בכל מקום שאנחנו פוגעים בהם, ואם תשאל אותם - הם במאזן גרוע מאוד מולנו ואני לא מדבר על תקיפות במב"מ (המערכה בין המלחמות; י"ל). אבל אסור לנו גם לשכוח שאיראן היא מדינה ענקית, והיא רחוקה, ולפעול שם זה לא כמו לפעול פה, במעגל הראשון. זה דורש יכולות אחרות, והצדדים מבינים שפעולות גלויות אחד מול השני יביאו אותנו מהר מאוד להסלמה".

סער אומר כי החתימה על הסכם גרעין חדש נדחית ממניעים פוליטיים. "רוב הסוגיות פתורות. מה שבעיקר מפריע להסכמה הוא הסנקציות, סוגיה שלא היתה במרכז בהתחלה, ושההיבט שלה הוא בעיקר סמלי. יש לחץ על כל צד לוותר. אני חושב שבסוף זה ייפתר".

מלחמת הטיקטוק

בראיון מגלה סער שפעילות צה"ל בצפון השומרון סיכלה פיגועים שהיו בדרכם לישראל. "היינו חייבים לעשות את זה כדי לעצור את הרצף. סיכלנו שלושה-ארבעה פיגועים של חוליות חמושות". לדבריו, הפלשתינים ברובם לא מעוניינים בהסלמה או במלחמה. "יש שם עייפות, וגם חוסר הבנה על מה בדיוק העניין. הצעקה שהר הבית בסכנה לא תופסת ביו"ש. זה אירוע מזרח־ירושלמי, קצת של ערביי ישראל, אבל לא של יו"ש". הוא מגדיר את האירועים בהר הבית "מלחמת טיקטוק", וממליץ לישראל להתכונן טוב יותר לרמדאן בשנה הבאה.

חמאס מתעצם מחדש

סער מעריך שהמצב בגבול לבנון ובעזה בשליטה, וכי לחיזבאללה ולחמאס אין עניין בהסלמה. שני ארגוני הטרור טרודים בבעיות פנימיות, אך חמאס משקיע מאמץ בהתעצמות מחודשת - בעיקר בתחום הרקטות.

ראש חטיבת המחקר מגלה שישראל קרובה לפתרון בסוגיה: "אני רואה מצב שבו אנחנו מצליחים לפגוע להם לא רק בכמה הם יורים, אלא באיך הם יורים. ביכולת לירות מטחים, לירות לתוך ערים. לא נעצור את האש לגמרי, אבל נצליח לשבש להם את היכולת הזאת".

בראיון מגלה סער כי חטיבת המחקר עסוקה בהפקת לקחים מהמלחמה באוקראינה. "זאת הזדמנות עצומה. זאת מלחמה מהסוג שכבר לא חשבנו שנראה. אנחנו מנסים להבין מה גורם לביצועים הלא טובים של הצבא הרוסי, ומה השתבש להם. נדמה לי שהיתה להם תפיסה שגויה לגמרי של מה צפוי במערכה הזאת ושל מידת ההתנגדות באוקראינה. אני חושב שהם התכוננו למשהו אחר לגמרי". ומה הלקח?

"שחשוב להתכונן ולהבין לאיזו מערכה אתה הולך. אם אתה לא עושה את זה, לא משנה כמה יכולות יש לך - אתה מתחיל בשיפוע צד, ואז מאוד קשה לתקן אותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר