נער הודה בתקיפה - וזוכה במשפט

שופט בית המשפט לנוער זיכה מחמת הספק נער בן 18 מכתב אישום שייחס לו ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על אף שהנער הודה בחקירתו, השופט קבע כי בעבודת היחידה החוקרת היו "מחדלים משמעותיים". "דעתי אינה נוחה מאופן ניהול חקירותיו של הנאשם. במהלכן הופרו זכויותיו כנחקר וכקטין ללא כל הסבר שיש בו להניח את הדעת, לצד הסברי האחראים בתחנת המשטרה, באופן המעורר טרדה רבה", כתב.

על פי כתב האישום, הנער הכה נער אחר באגרופים בפניו. זמן קצר לאחר מכן, התרחש אירוע אלימות נוסף בין הנער שהותקף לאחרים. הוא הובהל לבית החולים, ושם התברר כי נגרם לו שבר בגולגולת. הוא הורדם והונשם, ואושפז למשך כמה ימים.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, עו"ד רז קרן ישועה מהסניגוריה הציבורית, כפר באשמה וטען כי לא היה בזמן ובמקום המפורטים בכתב האישום. ביחס לאירוע השני, הנאשם טען כי אין לו ידיעה על כך.

משקל ההודאה "נמוך ואף אפסי"

הסנגור זימן עדי תביעה וטען כי הודאתו של הנאשם בחקירתו נגבתה ממנו לאחר שלושה ימים שבהם היה עצור, בעודו תשוש, עייף, רעב ומוחזק ללא תנאים מינימליים. הנער מסר כי החוקר אמר לו שהוא רוצה לעזור לו ו"שיודה במיוחס לו וישוחרר", ולכן הודה.

הנאשם טען כי ידע פרטים מהאירוע, זאת מאחר שהחוקר מסר לו אותם בעצמו. הנאשם טען כי החוקר תיקן אותו במהלך עדותו וכי היו קטעים שהקליט והיו קטעים שבחר שלא להקליט. השופט קבע שההודאה קבילה, כיוון שלא התרשם כי היא נגבתה שלא כדין ובאופן הפוגע בזכויותיו של הנאשם למשפט הוגן. עם זאת, השופט ציין כי משקלה של ההודאה "נמוך מאוד ואף אפסי".

ביהמ"ש הורה על זיכוי הקטין מחמת הספק וקבע כי: "עולות סתירות בהודאתו של הנאשם ותהיות באשר לסממני האמת, אשר יש בהן להשליך על אמיתות ההודאה... לא מצאתי בחומר הראיות שהוצג בפניי ממצא ראייתי אובייקטיבי ברור ומהימן, המאמת את הודאת הנאשם".

המשטרה לא ערכה הבחנה בין המקרים

בנוסף, נקבע כי על אף שהוקראו לנער זכויותיו, "הדבר נעשה בצורה פורמאלית בלבד וכדי לצאת ידי חובה, ולא מתוך מטרה שהנאשם יבין זכויותיו ויממש אותן. יובהר כי חרף זאת לא פסלתי הודעת הנאשם מטעם זה", כתב השופט ניר זנו.

הוא ציין כי המשטרה לא בדקה את דברי הנאשם, אשר מסר כי בשעות הערב באותו היום שבו אירעו המקרים הוא שיחק כדורגל ולאחר מכן שהה בביתו. לדברי השופט זנו, המשטרה לא ערכה הבחנה בין שני המקרים: "האירוע המיוחס לנאשם שבפניי הוא האירוע המוקדם. לא הובאה כל ראיה או עדות כי המתלונן נחבל באירוע זה ולא באירוע המאוחר, שבהמשך לו אושפז הקטין בבית חולים עם חבלות רבות".