ח"כ חיים כץ (הליכוד) הודה והורשע היום (שני) בגין עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים, במסגרת הסדר טיעון שלפיו יעתרו המדינה וכץ במשותף לכך שיוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי וקנס כספי. זאת, בעקבות כתב אישום שעליו החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט, לאחר שח"כ כץ הודיע ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת כי אינו מתכוון לבקש חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
לפי כתב האישום, שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, במהלך כהונתו כיו"ר ועדת הרווחה של הכנסת זימן ח"כ כץ לוועדה את סוחר שוק ההון, מוטי בן-ארי, כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים - אך לא גילה לחברי הוועדה על קשריו האישיים והכלכליים עם המומחה ועל האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
ח"כ כץ, שיוצג על ידי עו"ד נוית נגב ממשרד "שינמן נגב ניב", אמר בדיון לאישור הסדר הטיעון: "נבחרתי לכנסת בשנת 1999 ושמתי לעצמי מטרה לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים החלשים והקשישים במדינת ישראל. אנחנו מדברים פה על חוקים, ויש עשרות חברי כנסת שגומרים קדנציה ולא מצליחים לחוקק חוק אחד. אני חוקקתי למעלה מ-180 חוקים בקריאה שנייה ושלישית, ובתקופתי כמעט הכפלתי את תקציב משרד הרווחה.
"לא הרבה ח"כים יכולים להתפאר בעשייה ובחוסר נהנתנות. עשיתי את תיקון 44 כי חשבתי שזה נכון בתקופת התספורות. באתי בידיים נקיות לכנסת ואני גם רוצה לצאת בידיים נקיות. הודיתי בלב לא קל. התהליך הוא העונש. עברתי תהליך לא פשוט בהכפשת שמי, ואני מקווה שהיום יבוא הסוף לסבל שלי".
נזכיר, כי לפני כשנתיים החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ח"כ כץ בשל קשריו עם אותו סוחר שוק הון בגין מרמה והפרת אמונים, אך הכנסת קבעה כי לח"כ כץ עומדת חסינות בפני העמדה לדין פלילי. לאחר מכן, התקיים שיח עם באי כוחו של ח"כ כץ, שבמסגרתו נשמעו פעם נוספת טענותיהם ביחס לתשתית העובדתית והמשפטית, ואף במסגרת זו הובאו נתונים נוספים.
לאחר שקילת מכלול החומר הרלוונטי, נמצא כי נכון לשנות את עובדות כתב האישום ואת סעיף העבירה שהן מגבשות, במסגרת הסדר טיעון, לנוסח כתב האישום שהוגש היום. תיק החקירה והגשת כתב האישום טופלו באמצעות עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
יש לציין, כי תיק חקירה אחר שבו נחקר ח"כ כץ כחשוד באי-תשלום מס כדין, נגנז בשל שיקולים ראייתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו