"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנתונים נחשפים: כ-30% מהפגיעות ברשת בחברה הערבית - עבירות מין

על פי נתוני המשטרה, מרבית הנפגעים בחברה הערבית הם בגילי 14-17 • 21% מההורים בחברה הערבית והיהודית לא שוחחו עם ילדיהם על פרטיות ברשת • מרבית הפגיעות בקטינים התרחשו בוואטסאפ

, עודכן
0השמעה
אילוסטרציה , iStock, Getty Images
אילוסטרציה, צילום: iStock, Getty Images

28% מהפגיעות ברשת בקטינים בחברה הערבית - עבירות מין: כך חושף היום (שני) המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת לקראת יום עיון מקוון שיתקיים להורים ולאנשי מקצוע מהחברה הערבית.

הנתון מתפרסם לקראת היום של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שבמסגרתו מתפרסמים לראשונה נתוני מוקד 105 על פגיעות ברשת בקרב קטינות וקטינים בחברה הערבית וכן נתונים ראשוניים מסקר הורים לילדים עד גיל 18 בחברה הערבית.

מהממצאים העיקריים בתאריכים ראשון בספטמבר 2020 ועד 31 באוגוסט 2021 עולה כי מרבית הנפגעים בחברה הערבית הם בגילי 17-14 (לעומת 14-12 בקרב כלל הנפגעים שטופלו במוקד).

35% מהנפגעים שיתפו את אימם בפגיעה, 15% שיתפו את שני ההורים ו-15% נוספים ביקשו שלא לשתף את הוריהם. הקטגוריה השנייה בגודלה בחברה הערבית היא הפצת תמונות וסרטונים מיניים - 25% מהמקרים בחברה הערבית, לעומת 5% מכלל האירועים במוקד 105. כמו כן, 76% מקרב הנפגעים בחברה הערבית הם ילדות ונערות (לעומת 66% מקרב כלל הנפגעים).

מרבית הנפגעים בחברה הערבית בגילי 14–17, צילום: GettyImages

הסקר בחן גם את הרגלי השימוש של ההורים ברשתות החברתיות, ואת היכרותם עם הרגלי השימוש של ילדיהם: 66% מההורים בחברה הערבית חוששים במידה רבה מאוד לילדיהם בעת פעילותם ברשת, שיעור גבוה משמעותית מאשר בחברה היהודית (16%).

21% מההורים במגזר היהודי והערבי לא שוחחו עם ילדיהם על פרטיות ברשת, שיעור ההורים שמעלים תמונות של עצמם נמוך משמעותית בחברה הערבית (20%) לעומת החברה היהודית (50%). שיעור ההורים שמעלים תמונות של ילדיהם נמוך משמעותית בחברה הערבית (28%) לעומת החברה היהודית (40%), כרבע מההורים בשתי החברות סבורים כי אין כלל מגבלת גיל על השימוש ברשתות חברתיות או במשחקי רשת, מטרות השימוש של הילדים ברשתות החברתיות (על פי ההורים) דומות בחברה הערבית לחברה היהודית, אם כי בעוצמות נמוכות יותר.

הזירות המובילות שבהן התרחשו מרבית הפגיעות בקטינים הן אפליקציית הוואטסאפ (58% בחברה הערבית לעומת 83% בחברה היהודית), צפייה בסרטונים (36% לעומת 78%) ומשחקים (55% לעומת 60%).

פגיעה מינית ברשתות החברתיות, צילום: רויטרס

כמו כן, השימוש ברשת למטרת למידה גבוה יותר בחברה הערבית (41%) לעומת החברה היהודית (15%). 68% מההורים בחברה הערבית סבורים כי הם שומרים על פרטיותם ברשתות החברתיות, שיעור גבוה מאשר בחברה היהודית (42%), עם זאת, שיעור ההורים בחברה הערבית המודעים להגדרות הפרטיות עומד על 42% לעומת 74% בחברה היהודית.

81% מההורים בחברה הערבית דיווחו שהם מפקחים ומשגיחים על פעילות ילדיהם ברשת לעומת 74% בחברה היהודית, מתוכם 48% מההורים בחברה הערבית מפקחים על פעילות הילדים ברשת מדי יום לעומת 24% בחברה היהודית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר