בילויים וכיף? סופ"ש בחברה הערבית הוא זירת קרב אחת

עוד סוף שבוע מדמם, בעצם סוף שבוע "רגיל" במונחי האזרחים הערבים, עבר על המגזר - שלושה נרצחים - בנגב, בלוד ובכפר קאסם - כתוצאה מסכסוכים ישנים וכתוצאה ישירה של נקמות דם.

מלבד אותן רציחות, בסוף השבוע התרחשו עוד עשרות מקרים של ירי ביישובים ערביים שונים. וכל זה מבלי להתייחס או לספור אירועי אלימות אחרים כמו קטטות שאינם מדווחים למשטרה, אלא רק מופצים לציבור באמצעות תמונות וסרטונים שמועברים ברשת.

בחברה נורמטיבית ממתינים לסוף השבוע על מנת לנוח ולצאת לבילויים, לפיקניק, לשבת עם המשפחה סביב השולחן, אולם בחברה הערבית, הסובלת מסרטן ממאיר ששמו "אלימות", סוף השבוע הוא זירת קרב אחת גדולה. לא מעט אנשים, ואני ביניהם, חוששים להסתובב במקומות שבהם הם יודעים שיש סיכוי גדול למקרי אלימות ורצח.

מי שנוסע ביישובים הערביים, במיוחד בסופי השבוע, מרגיש באלימות כמעט בכל מקום, אך בעיקר בנהיגה הפרועה של עשרות צעירים הנוסעים במכוניות "משופרות", שמרעישות ומפריעות לכל מי שנמצא בסביבה.

הרצח בחברה הערבית, אפשר לומר זאת בגלוי, לא ייעצר - לא בחודש הבא ולא בשנה הבאה. אנשים ימשיכו לשלם בחייהם, כי לכל רצח מבחינת הרוצח יש סיבה, ומכאן מתחיל מעגל הדמים. הסיבה היא נקמה על דבר שהיה לפני חודש, שנה ואולי 20 שנה, או על שליטת משפחות וארגוני פשע על טריטוריה.

בכל יישוב יודעים מי הוא ארגון הפשע המקומי או מי משפחת הפשע המקומית, אך לאף אחד אין אומץ ותעוזה לספר את האמת כי הוא ישלם בחייו. בדיוק כמו שהיה עם עדי מדינה רבים. כן, גם אני מפחד לספר כל מה שאני יודע, כי מי שיספר יפסיד פעמיים - פעם כשלא יקבל את ההגנה מהמשטרה ופעם כשישלם בחייו או בחיי אחד מבני משפחתו.

מתחילת השנה הנוכחית שילמו בחייהם יותר מ-75 נשים וגברים, הרוב המכריע נרצח מנשק לא חוקי, ובשני העשורים האחרונים שילמו בחייהם כ-1,590 ערבים במלחמה האזרחית המסוכנת בתולדות מדינת ישראל. רוב גדול של תיקי הרצח לא פוענח וכבר מעלה אבק במשרדי המשטרה, כל הגורמים והנסיבות מעלים כישלון מערכתי רחב, של המדינה, של ממשלות ישראל לדורותיהן, של המשטרה ושל החברה הערבית. אין שום גורם שאינו אחראי.

מה לא נאמר ומה לא נכתב על הפתרונות, והדרישות מהמדינה ומהממשלה הן מוצדקות לחלוטין. אך על החברה הערבית גם לדרוש מעצמה ולפעול בתוך עצמה, כל אחד מתוקף תפקידו.

פתיחת תחנות משטרה ביישובים הערביים לא תמנע את המשך האלימות, במקרה הטוב המשטרה תגיע לזירת הרצח מהר יותר, כי בדרך כלל המשטרה מגיעה אחרי ביצוע הפשע.

מה שיפחית את האלימות והפשע זו עבודה מערכתית משותפת שבה כל אחד ימלא את תפקידו נאמנה: המשטרה באכיפה, בעבודת מודיעין איכותית ובנוכחות מסיבית ביישובים הערביים; השב"כ במאבק בנשק הלא חוקי; הכנסת בחקיקת עונשים מחמירים יותר; והרשויות המקומיות הערביות במניעת כניסת כל גורם עברייני למרחב שלהן - כן, גם במחיר של הצבת פקחים או שערים בכניסה ליישובים. זאת, נוסף על השקעת תקציבים ומשאבים במקומות הנכונים.